רע"א 4947/18 טויב נ' הירשפלד

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ניל הנדל): הזימון לדיון שנשלח באמצעות "נט המשפט" מהווה המצאה כדין.

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם [רע"א 12048-04-18], שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"א 37245-11-16], שדחה את בקשת המבקש לביטול פסק-דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד. ביהמ"ש השלום דחה את הבקשה לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון, בין היתר משום שה"תיק האלקטרוני" לימד כי ההחלטה בה נקבע מועד הדיון הומצאה לצדדים כדין.

נפסק: דין הבקשה להידחות. תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסדירה את סוגיית המצאתו של כתב בי-דין אלקטרוני על-ידי ביהמ"ש. כאשר התקיימו התנאים שבתקנה, מדובר בהמצאה תקפה של כתב בי-דין אלקטרוני. אולם, אם הנמען לא מסר תיבת דוא"ל; אם ההחלטה, ולמצער קישור לה, לא נשלחה לתיבה שנמסרה; או שהנמען מצהיר כי ההודעה לא הגיעה אל הכתובת שמסר - אין בצפייה יזומה בהחלטה באמצעות מערכת "נט המשפט" כדי להוות המצאה כדין [עניין מרגוליס - ע"א 1948/15].

גם אם ההחלטה על קביעת הדיון נצפתה על-ידי ב"כ המבקש באופן יזום בלבד, אין בכך כדי להושיע את המבקש. ביום קבלת ההחלטה נשלחה לתיבת הדוא"ל של ב"כ המבקש הזמנה לדיון. המבקש בחר להתעלם מהזמנה זו. המבקש לא הצביע על כל פגם בהמצאה. הבקשה נדחתה.