ת"א 682-10-12 דחלה נ' ג'אבר מדיה בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום נצרת, השופטת עינב גולומב): האתר Panet הפר זכויות יוצרים בצילומים ולא נתן קרדיט לתובעת, צלמת התמונות.

העובדות: תביעה שעילתה הפרת זכויות יוצרים בתמונות שצילמה התובעת, שפורסמו לטענתה ללא רשותה באתר "Panet". התובעת היא בעלת סטודיו לצילום. הנתבעת 1 היא הבעלים של אתר החדשות בערבית Panet והנתבעים 2-3 הם בעלי ועורכי האתר. התובעת טענה כי חמישה מהפרסומים באתר כללו תמונות שצילמה, תוך פגיעה בזכויות היוצרים שלה ובזכותה המוסרית.

נפסק: התובעים אינם חולקים על כך שהתמונות הן יצירות מקוריות, נושא לזכויות יוצרים, לפי סעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2017. דין טענות הנתבעים כי התובעת כשלה בהוכחת היותה יוצרת התמונות להידחות. לתובעת עומדת החזקה הקבועה בסעיף 64(1) לחוק. התובעת צירפה את התמונות כשהן נושאות ציון של שמה עליהן. מדובר בכיתוב ברור המופיע בשולי התמונות. די בכך כדי לקיים את דרישת הסעיף, מבלי שיש צורך בחוות דעת מומחה. גם ללא החזקה, הראיות מצביעות על כך שהתובעת היא יוצרת התמונות. אין הכרח בהצגת הקובץ הדיגיטלי המקורי של הצילום, ככל שהדבר לא מתחייב מדיני הראיות הרגילים [עניין דור - ת"א 51733-12-14]. התובעת היא צלמת מקצועית העוסקת בתחום והתמונות מתפרסמות באתר האינטרנט שלה.

לפי הכלל הרגיל (סעיף 33 לחוק) יש לראות בתובעת, יוצרת התמונות, כבעלת זכויות היוצרים בהן. יש לדחות את טענת הנתבעים כי התובעת אינה בעלת הזכות בצילומים, מכוח יחסי עובד-מעביד. לא הוצגה תשתית ראייתית לקיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובעת לגורם כלשהו. יש גם לדחות את טענת הנתבעים כי התובעת העבירה את זכויותיה בתמונות לצד שלישי (פאטמה חטיב) או כי נתנה ביחס לתמונות רישיון שימוש בלתי מסויג (טענה המבוססת על העברת התמונות לפאטמה חטיב ועל פרסומן בעמוד הפייסבוק של התובעת).

תנאי השימוש בפייסבוק עוסקים ברישיון לפייסבוק עצמה ולשימוש הנתבעים בתמונות אין קשר לפייסבוק. רישיון כללי להשתמש ביצירות עשוי אמנם להיות מוסק מכללא ומתוך נסיבות העניין, אך הדבר מחייב זהירות ותשתית מתאימה. ביחס לשימוש מסחרי או שימוש החורג משימוש רגיל ושגרתי ברשת, לא הכירה הפסיקה במתן רישיון כללי גורף או ויתור על זכות יוצרים המוסקים מעצם העלת היצירה לאינטרנט [עניין בר - ת"א 50871-11-11; עניין אפלדורף - ת"א 45536-07-11]. הנתבעים לא הוכיחו את טענתם להעברת הזכויות בתמונות לצד שלישי.

בסוגיית ההפרה יש להבחין בין פרסום תמונות בתה של התובעת, לבין יתר הפרסומים (1,3,4,5). ביחס לאחרונים, אין חולק כי פרסום התמונות באתר נעשה ללא קבלת הסכמת התובעת. הובהר כי גם העברה של נתונים בתקשורת אלקטרונית, משולח לנמען, פעולת הפתיחה וההורדה של הנתונים על-ידי הנמען במחשב, הן בגדר פעולות העתקה כמשמען בחוק. אקט פרסום התמונות באתר הוא בגדר "העמדה של יצירה לרשות הציבור" לפי סעיף 15 לחוק. האתר הפר את זכות היוצרים של התובעת בתמונות שבארבעת הפרסומים האלה. אשר לפרסום תמונת הבת, לא הוכחה הפרת הזכויות בתמונות (להבדיל מהפרת הזכות המוסרית). במכלול הראייתי הכף נוטה למסקנה כי התמונות הועברו לאתר מטעם התובעת, כך שהן פורסמו בהסכמתה.

התמונות פורסמו מבלי שצוין בדרך כלשהי שהתובעת היא שצילמה אותן וזאת ביחס לתמונות שפורסמו בתפוצה רחבה - באתר חדשות אינטרנטי. זכותה המוסרית של התובעת הופרה לפי סעיף 46(1) לחוק. האתר ידע את זהותה של התובעת כצלמת התמונות ושמה הושמט מהן. האתר אף הגדיל לעשות וציין את שמו שלו על התמונות. הגנת שימוש הוגן אינה יכולה לעמוד למפרסם שנמנע ממתן קרדיט ליוצר [עניין ראובני - ת"א 3560/09].

בידי ביהמ"ש שיקול דעת רחב המאפשר לו להעריך את הפיצוי המתאים הכולל בנסיבות המקרה. במקרה דנן נכון יהיה לראות בפרסום התמונות משום חמישה אירועי הפרה נפרדים, כמספר הפרסומים. מדובר בתמונות שאינן כולן בעלות מאפיינים זהים ואשר פורסמו במסגרת 5 כתבות שונות ונפרדות. לא ניתן לראות בהן משום "מסכת אחת של מעשים" וכאירוע הפרה אחד. מנגד, כל אחד מהפרסומים כולל מקבץ תמונות שהן בעלות מאפיינים הומוגניים במידה רבה. על רקע מכלול הדברים, יש לפסוק פיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין הפרסום הראשון, השלישי, הרביעי והחמישי, הן עבור הפגיעה בזכות היוצרים והן עבור הפגיעה בזכות המוסרית. בנוסף, נפסק פיצוי בסך 8,000 עבור הפגיעה בזכות המוסרית בתמונת בתה של התובעת. סה"כ הפיצוי 68,000 ש"ח. העמדת התביעה על סכום עתק של 1,4000,000 חורגת מכל אמת מידה סבירה. גם הנתבעים 2-3 נושאים באחריות להפרות. נפסקו הוצאות בסך 5,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח.