ת"ק 59204-09-17 אנג'ל ואח' נ' מ.א.ג. פרויקטים ויזמות בע"מ ואח'

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת שלומית בן יצחק): במקרים המתאימים דווקא אי-פסיקת פיצוי יתמרץ מפרסם למלא אחר הוראות החוק.

העובדות: דיון מאוחד בשתי תביעות בהן נטען להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעים, בני זוג, עו"ד במקצועם, טענו כי הנתבעים שלחו אליהם דברי פרסומת ללא הסכמתם ותוך פגיעה בפרטיותם. כל אחד מהתובעים טען כי נשלחו אליו עשרות הודעות דוא"ל פרסומיות, כי ניסיונות ההסרה לא צלחו וכן כי כותרת ההודעה לא כללה את המילה "פרסומת". הנתבעת, העוסקת בתחום רכיבת האופניים, טענה כי התובע התיר את הדיוור שעה שנרשם להגרלת מכשיר ניווט. באשר לתובעת נטען כי נשלחו אליה 5 הודעות בלבד בשל תקלה.

נפסק: דין התביעות להידחות. הוכח במידה הנדרשת כי התובע אישר לנתבעת לשלוח אליו דברי פרסומת מראש ובכתב. התובע לא דייק ביחס לאירוע הנטען וקיים קושי להסתמך על זכרונו בנוגע לאי-הסכמתו לדיוור. מנגד, הנתבעת הציבה תמונה ברורה ואמינה הנוגעת לאופן פעילותה הכללית ולאירוע ההגרלה המדובר. ההודעות נשלחו אל התובע כדין. השיהוי הרב בהגשת התביעה פועל לחובת התובע ביחס לדרישתו כי היה על הנתבעת להציג את טופס הרישום המקורי, שאינו ברשותה [עניין דוייב - רת"ק 8240-04-17].

יש להעדיף את גרסת הנתבעת לפיה נשלחו לתובעת 5 הודעות בלבד. הנתבעת טענה כי משלוח ההודעות לתובעת עשוי להיות קשור לתקלה או לרישום מחדש. אף אם מדובר בתקלה, במכלול נסיבות העניין, התובעת אינה זכאית לפיצוי בנוגע להודעות שנתקבלו בידיה. ראשית, המדוור אינו הנתבעת אלא קבלן חיצוני. שנית, פיצוי לפי החוק מסור לשיקול דעת ביהמ"ש ובמקרה זה בחינת תכלית החוק ומטרותיו מובילה למסקנה כי פסיקתו לא תקדמן.

סעיף 30א(י)(1) קובע כי ביהמ"ש רשאי לפסוק פיצוי ביחס להודעות ששוגרו "ביודעין". מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד לחוק, חזקה כי עשה כן ביודעין, אלא שחזקה זו תחול על המדוור, המפרסם בפועל, ולא על הנהנה מדבר הפרסומת [עניין סמארט קלאב - רע"א 7608/16]. הנתבעת לא שיגרה את דברי הפרסומת, אלא חברה אחרת שסיפקה לה שירותי תוכנה ודיוור. לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין, מזמין לא יחוב על עוולה הצומחת ממעשי הקבלן, אלא אם הוכחה אפשרות סבירה להתקיימות אחד מהחריגים הקבועים בפקודה, למשל התרשלות בבחירת בעל החוזה, או אישרור המעשה או הרשאתו. החריגים אינם מתקיימים במקרה זה. ניכר כי הנתבעת ערה להוראות החוק ומקפידה לפקח על כך שהדיוור יהיה כדין.

תוכן דברי הפרסומת עומד ככלל בדרישות החוק. דבר הפרסומת מכיל אפשרות סבירה להסרה מרשימת התפוצה ומציין באופן ברור את פרטי השולח, כולל כתובת תקפה ברשת האינטרנט. אין לקבל את גרסת התובעים כי ביקשו להסיר את פרטיהם מרשימת התפוצה הן באמצעות כפתור ההסרה והן בדרכים אחרות. הנתבעת לא כללה את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעות שנשלחו לתובע. על-אף שמדובר בהפרת הוראות החוק, אין מקום לפסוק בגין כך פיצוי. אין מדובר בהפרה חמורה והנתבעת אף תיקנה זאת לאחר הגשת התביעה. ניתוח מכלול השיקולים מוביל למסקנה כי אין זה ראוי לפסוק פיצוי לתובעים. התביעות נדחו ללא צו להוצאות.