תא"מ 58303-12-16 הראל נ' בארבי - בית ליוצרי מוזיקה ישראל בע"מ

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט נמרוד אשכול): נדחתה תביעת ספאם נגד מועדון הבארבי.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 24 הודעות דוא"ל פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וגם לאחר ששלח לה הודעת סירוב. הנתבעת טענה כי התובע רכש כרטיסים אלקטרוניים להופעה אצל הנתבעת, מסר לה את פרטיו, ובחר שלא לסמן את החלופה המובנית בדף האינטרנט לסירוב לקבל דברי פרסומת. לעניין ההסרה, הנתבעת טענה כי התובע לא הודיע לה על רצונו להפסיק לקבל דברי פרסומת, אלא בחר לשלוח הודעות לתיבות דוא"ל עליה מצוין במפורש "no_reply".

נפסק: הנתבעת טענה כי מדובר בתובע סדרתי. לפי הפסיקה, העובדה שמדובר בתובע סדרתי, המתמחה בתביעות ספאם, אינה פועלת בהכרח לרעתו ומחייבת את ביהמ"ש לבחון כל מקרה לגופו [עניין תמיר - ע"א 2434-12-13]. האם הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את התקיימות תנאי סעיף 30א(ג)? אין מחלוקת כי פרטי התובע נמסרו לנתבעת במהלך רכישת כרטיסים אלקטרוניים להופעה אצל הנתבעת. בהתאם לעדויות מטעם הנתבעת, המערכת אינה מאפשרת להתקדם בהליך הרכישה, אלא לאחר סימון המזמין אם הוא מעוניין או אינו מעוניין לקבל דיוור.

בנסיבות העניין, על התובע מוטל הנטל להוכיח את העדר הסכמתו. מדובר בהוכחת יסוד שלילי. עדות התובע לא מבוססת על זיכרונו ביחס להליך הרכישה הספציפי, אלא על עדות כללית ועקרונית לפיה "הכין שמסומן אני מבקש לא לקבל". בנושא זה יש להעדיף את העדויות מטעם הנתבעת. הנתבעת עמדה בנטל להוכיח את רכיבי סעיף 30א(ג). התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ש"ח.