(החלטה, שלום כפ"ס, השופט רונן פלג): תביעת הספאם הצטמצמה ל-23 הודעות בלבד מתוך 55 שכללה התביעה במקור.

העובדות: המשיב הגיש נגד המבקשת תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת ביקשה להורות על דחיית התביעה על הסף בטענה למעשה בית דין (הסדר פשרה בייצוגית שניתן לו תוקף של פס"ד - ת"צ 48528-05-10). ההכרעה בבקשה עוכבה עד להכרעה בהליכים דומים שקיים המשיב נגד גרופר קניות חברתיות בע"מ [שלום - תא"מ 54930-11-15; מחוזי - ע"א 2553-01-17; עליון - רע"א 7294/17].

נפסק: טענות דומות לטענות שהעלה המשיב נידונו בהליכים שקיים נגד גרופר. פסק-דין מנומק של ביהמ"ש השלום דחה את טענות המשיב. הודעת הערעור של המשיב בבית המשפט המחוזי נדחתה גם כן, כמו גם בקשתו למתן רשות ערעור בפני ביהמ"ש העליון. לא יכול להיות חולק כי המשיב הוא חבר הקבוצה בתובענה הייצוגית. המשיב אינו יכול לתקוף במסגרת תביעתו את הגדרת הקבוצה שנקבעה בפסק-הדין של ביהמ"ש המחוזי, במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה נגד המבקשת. לפי ההגדרה, המשיב הוא חלק מהקבוצה, שהרי לא ביקש שלא להיכלל בהסדר שאושר או להתנגד לו.

פסק-הדין בתובענה הייצוגית מהווה מעשה בית דין ביחס לתביעת המשיב. טענות המשיב שגויות מיסודן, שכן הן מערבבות בין עילת התביעה לבין סעדיה. עילת התביעה בתובענה הייצוגית היא אותה עילה שבתביעת המשיב - משלוח דברי פרסומת בניגוד לחוק הספאם. עם זאת בתובענה הייצוגית נתבע סעד של פיצוי נזיקי בגין נזק לא ממוני, בעוד שהמשיב תובע סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק. עסקינן בשני סעדים כספיים שונים, הנובעים מאותה עילת תביעה. מקום שבו ניתן כבר פיצוי במסגרת התובענה הייצוגית בגין נזק שאינו ממוני, אין באפשרות חבר בקבוצה לתבוע סעד נוסף בהליך נפרד המוגש באותה עילה. דין התביעה בגין דברי הפרסומת ששלחה המבקשת למשיב במהלך שנת 2013 להידחות (32 מתוך 55 דברי הפרסומת שנשלחו אל המשיב).

תביעת המשיב תתנהל ביחס ל-23 דברי הפרסומת שנשלחו אל המשיב לפי הנטען לאחר שנת 2013. הבקשה לסילוק על הסף ביחס להודעות אלה נדחתה. טענותיהם העובדתיות של הצדדים יתבררו באמצעות עדים וראיות ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ביחס להודעות שנותרו.