(פסק-דין, תביעות קטנות ב"ש, הרשם אורי הדר): נדחתה ברובה תביעת ספאם נגד מועדון הכדורגל מכבי חיפה.
העובדות: תביעת ספאם שעניינה בטענת התובע כי הנתבעת שלחה אליו 21 הודעות פרסומת ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע הוא אדם פרטי. הנתבעת היא בעלת מועדון הכדורגל מכבי חיפה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הוא לקוח שלה וכי בעבר רכש מנויים למשחקי הנתבעת וכן כרטיסים למשחקים בודדים. לטענתה, התובע אישר באמצעות אתר האינטרנט שלה את רצונו לקבל דואר פרסומי. ביחס לאחד ההודעות טענה הנתבעת כי זו נשלחה על-ידי חברה האחראית על חוג הלקוחות של הנתבעת ("פאנזון"), שהיא אישיות משפטית נפרדת.
נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. התביעה נדחית ביחס להודעות שלא צירף התובע. לפי מאזן הסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, בית המשפט השתכנע כי הסימון של ערך חיובי בשורה המתייחסת לאפשרות קבלת חומר פרסומי מטעם הנתבעת, הוזן על-ידי התובע עצמו או לכל הפחות בעקבות פנייתו. התובע ויתר על חקירת המצהיר מטעם הנתבעת בעניין זה ויש בכך כדי לפעול לחובתו ולהטות את הכף לטובת גרסת הנתבעת. הנתבעת הוכיחה די הצורך את טענתה כי ביום 12.10.2014 התובע נתן את הסכמתו לקבלת הודעות פרסומת וממועד זה ההודעות נשלחו אליו כדין.
התובע טען כי שלח לנתבעת הודעת חדילה ביום 2.8.2016. עיון בהודעה אכן מעלה כי מדובר בהודעת חדילה ותוכנה לגיטימי לחלוטין ונהיר דיו. לא היתה כל חובה לשלוח את הודעת החדילה רק באמצעות לחיצה על קישור שמופיע בתחתית כל הודעה. ההודעה נשלחה בדוא"ל שבתחילתו כתוב במפורש (באנגלית), שמדובר בתיבת דוא"ל שאין להשיב לה. גם אם התובע לא שם לב לכך שהוא שולח הודעת חדילה לכתובת שלא ניתן להשיב אליה, הרי שבפועל האפשרות הסבירה היא כי הודעת החדילה לא התקבלה אצל הנתבעת. התובע לא היה חייב להניח כי האפשרות היחידה היא התעלמות מצד הנתבעת. טוב היה עושה התובע אם היה מנסה ליצור קשר עם הנתבעת בדרך אחרת, או שולח הודעת חדילה לכתובת פעילה. הנתבעת הסירה את פרטי התובע מרשימת הנמענים מספר ימים לאחר קבלת כתב התביעה, שזהו המועד הראשון שבו היה ידוע לנתבעת על רצון התובע שלא לקבל הודעות. כל הודעות הפרסומת שנשלחו קודם לכן נשלחו כדין.
טענת התובעת כי ההודעה מיום 15.9.2014 נשלחה על-ידי פאנזון לא נסתרה. מדובר בחברה עצמאית האחראית על חוג הלקוחות של הנתבעת. לא הוכח קשר עסקי בין החברות. עיון בתוכן ההודעה מעיד כי אין מדובר בהודעת פרסומת במובנה המקובל. החלק בהודעה העוסק באפשרות לזכות בחולצת משחק אינו מהווה "דבר פרסומת". זכייה אינה הוצאת כספים ובוודאי שאינה רכישה של מוצר או שירות. גם ההצעה לנסיעה למגרש במחירי עלות בלבד אינה מקיימת את תכלית המחוקק. רק ביחס להודעה אחת, שנשלחה לתובע קודם למועד שנתן את הסכמתו, ניתן לקבוע כי מדובר בהודעה פרסומית שנשלחה לתובע ללא קבלת הסכמתו בכתב ומראש או מבלי שהודע לו כי פרטיו ישמשו לצורך משלוח הודעות פרסומת.
התובע זכאי לפיצוי ביחס להודעה אחת בלבד. יש להביא בחשבון את שאלת תום הלב של הנמען. הנתבעת תפצה את התובע ב-500 ש"ח בגין ההודעה המפרה. אין צו להוצאות.