(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת בטינה טאובר): אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי חוק הספאם.

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וזאת ביחס למסע פרסום באמצעות שיגור מסרים טלפוניים קוליים מוקלטים. תחילה הבקשה אושרה, שכן המשיבה 1 לא הגישה תשובה לבקשת האישור. בשנת 2013 ביהמ"ש קיבל, בחלקה, את בקשת המשיבה 1 לבטל את החלטת האישור, אך קבע כי תשובת המשיבה תוגבל לשני נושאים: האם ניתן לייחס למשיבה 1 אחריות לפי החוק והאם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. בין לבין, תוקנה בקשת האישור והמשיבה 2 צורפה אף היא להליכים. ביום 14.8.2016 ביהמ"ש קיבל את בקשת האישור וקבע כי המבקש הראה שקיימת אפשרות סבירה שכל אחת מהמשיבות תימצא אחראית להפרת האיסור בחוק התקשורת, וכי התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. בקשת רשות ערעור בעניין זה נדחתה על-ידי ביהמ"ש העליון [רע"א 8075/16].

נפסק: לאחר ההחלטה בדבר אישור התובענה כייצוגית, הבשיל המו"מ בין הצדדים להסכם פשרה, שאלה עיקריו: המשיבה 1 תתרום מוצרים ממלאי החברה לבתי ספר, בשווי של 150,000 ש"ח כולל מע"מ; המשיבה 1 תעניק תלושי הנחה לכלל משקי הבית במגזר הערבי, בסך של 50 ש"ח, למימוש בכל קנייה של 500 ש"ח ומעלה (שווי מצטבר של 350,000 ש"ח); התביעה כנגד המשיבה 2 תימחק לא צו להוצאות; ישולם גמול בסך 20,000 ש"ח למבקש ושכר טרחה בסך 70,000 + מע"מ לבא-כוחו. יש בהסדר הפשרה כדי לענות על מטרות החוק ובנסיבות העניין הוא סביר והוגן כלפי חברי הקבוצה (כלל משקי הבית בערים סכנין ועראבה).