(פסק-דין, שלום נצרת, הרשמת שרונה צור גינור): תמונתו של עמיר פרץ מביט במשקפת מכוסה ממשיכה לייצר תביעות.

העובדות: התובע, צלם עיתונות, טען כי הנתבעת, המוציאה לאור של עיתון הארץ, הפרה את זכותו המוסרית בצילום, בניגוד להוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. עניין התביעה בצילומו של שר הביטחון דאז, המביט על תרגיל צבאי דרך משקפת מכוסה. התובע הלין על פרסום התמונה באתר הנתבעת. הנתבעת טענה כי מדובר בתוכן גולשים, שפורסם על-ידי משתמשי האתר ללא ידיעה או מעורבות מצידה.

נפסק: ליוצר ובכלל זאת לצלם, עומדת הזכות כי יצירתו תיוחס לו. השאלה בפנינו היא האם נפגעה זכות התובע כאשר לא צוין שמו בפרסום באתר וכן ביחס לשינויים שלטענתו נערכו בתמונה. במקרה זה אין חולק כי התמונה לא יוחסה לתובע ולכן הופרה הזכות לכאורה. אולם, אין מדובר בזכות מוחלטת והיא מוגבלת למידה ולהיקף הראויים בנסיבות העניין. יש ממש בטענת הנתבעת כי היא מפעילת האתר ואינה אחראית לפרסום וכי דאגה להסרתו מיד עם קבלת דרישה לכך.

בהתייחס לפלטפורמת הפרסום והקשרו, לא נמצא כי נעשה שימוש בעל אופי פוליטי בתמונה ולא נמצא כי מפעילת האתר ביקשה לעשות שימוש בתמונה לקידום צרכיה ולכל היותר ניתן לקבוע כי לא פעלה במועד להסרת הפרסום. משך הזמן בו בחר התובע בחוסר מעש ביחס לפרסום מלמד על מידת הפגיעה בהפרת הזכות המוסרית. כן יש לתת משקל לתום הלב של הנתבעת אשר חלה לה הגנת מפר תמים.

יש לתת משקל לעובדה כי הפרסום בוצע באתר הנתבעת, בו מרבית הפרסומים הם על-ידי גולשים. הגם כי אין בכך לפטור כליל את הנתבעת מאחריות. כלל הנסיבות מובילות לכך שאין מקום לפסוק לתובע פיצוי ודין תביעתו להידחות.