תמ"ש 47269-06-14 יגל נ' כהן

(פסק-דין, משפחה פ"ת, השופטת נאוה גדיש): טרגדיה איומה הובילה לפרסומים פוגעניים ברשת.

העובדות: תביעת לשון הרע שמקורה בפרסומים שביצעה הנתבעת ברשת נגד התובעת. הרקע לפרסום הוא בטרגדיה במסגרתה אביהם של ילדי התובעת (אחיה של הנתבעת) זרק אותם אל מותם מבניין רב-קומות. לאחר המעשה הנורא קפץ גם האב אל מותו. הנתבעת ביקשה לצאת להגנת שמו של אחיה, בניסיון להוכיח כי המעשה הנורא נעשה מתוך מצוקה, אליה, כך לפי טענת הנתבעת, דחקה אותו התובעת. עניין התביעה במספר פוסטים שפרסמה הנתבעת באינטרנט בעניין זה.

נפסק: במסגרת הפוסטים הטיחה הנתבעת בתובעת, בין היתר, האשמה בלתי ניתנת לתפיסה, כי למעשה היא שהביאה למותם של ילדיה, בהתנהגותה. הלשון בה בחרה הנתבעת לנקוט עולה כדי דברים שיש בהם לפגוע, לבזות ולהשפיל את התובעת. אמירות נוספות שנכללו בפוסטים אינן מגיעות כדי לשון הרע, גם אם נאמרו בחוסר טעם ובוודאי בחוסר רגישות ביחס לכאבה של התובעת. 

כתיבת דברים במחשב ופרסום באמצעות האינטרנט, לציבור הרחב, כמוה כ"פרסום" לפי הגדרות החוק. הנתבעת הבהירה כי שמה לה למטרה להביא לידיעת הציבור את עמדתה ולהשמיע את תגובה אחיה, כפי שהייתה לדעתה. עצם פרסום הדברים כפוסט באינטרנט שלא רק שמופנה לכלל הציבור, אלא גם מזמין את הציבור לשתף, להגיב ולייצר דיון, בעניין הדברים שנכתבו. אין לקבל את טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת. 

לשון הרע נמצאה בארבעה מהפרסומים, כאשר מטרתה של הנתבעת היתה לבוא חשבון עם התובעת, לאור ההתנפלות התקשורתית על אחיה של הנתבעת. עם זאת, יש להפעיל שיקול דעת באשר לגובה סכום הפיצוי. אין להתעלם מהמצב בו היתה שרויה הנתבעת במועד הפרסום. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 180,000 ש"ח בגין ארבעת הפרסומים וכן עליה להסיר את הפרסומים. הנתבעת תישא בהוצאות בסך 25,000 ש"ח (הערה: פסק-הדין פורסם לבקשת התובעת, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12.11.2017).