ת"א 18796-07-16 צרפתי ואח' נ' Google Inc ואח'

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, שלום ת"א, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): ניתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום לחברה המפעילה את פלטפורמת WordPress, לאחר שנמנעה מהסרת תכנים פוגעניים כלפי עובדים סוציאליים.

העובדות: בקשת התובעים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה למשיבה 6 (Automattic Inc - WordPress). המבקשים הם עובדים סוציאליים בעיריית ת"א. המשיבה 6 היא חברה המאוגדת במדינת דלוואר בארה"ב, שמקום מושבה בקליפורניה, המפעילה את האתר wordpress.com (המעניק שירותי אירוח לבעלי אתרים ובלוגים באינטרנט).

בתביעה נטען כי הנתבעים 7-8 מעלים תוכן פוגעני קשה כנגד המבקשים, לרבות באמצעות בלוגים המופעלים על-גבי הפלטפורמה של המשיבה 6. המבקשים דיווחו למשיבה 6 על התכנים הפוגעניים, אך זו השיבה כי הדין האמריקאי מקנה לה חסינות וכי ככל והמבקשים מעוניינים להסיר את התכנים, עליהם לספק לה צו מבית משפט בארה"ב. תביעת המבקשים הוגשה נגד 8 נתבעים שונים, לרבות המשיבה 6, בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוד.

נפסק: בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מביהמ"ש היתר לכך. ראשית, על המבקש זאת להראות כי נסיבות המקרה מתאימות לאחת מהחלופות שבתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כאשר מדובר בנטל נמוך יותר מזה שיידרש בהליך העיקרי). שנית, על מבקש היתר ההמצאה להראות כי בידיו "שאלה רצינית שיש לדון בה" בקשר לעילת התובענה העיקרית. שלישית, גם אם מתקיימים התנאים לעיל, עדיין מסור לביהמ"ש שיקול הדעת לבחון האם ביהמ"ש הוא הפורום הנאות לדון בתובענה [עניין לנואל - ת"צ 10822-02-15].

תחולת חלופות תקנה 500 - אין צורך לדון בשלב זה בשאלת אחריות המשיבה, כפלטפורמה המאחרת את הבלוגים, לתכנים הפוגעניים לכאורה שפורסמו בבלוגים. מדובר בטענה שראוי כי תוכרע בהליך העיקרי. הנחת הבסיס לצורך הדיון בבקשה היא כי המבקשים טוענים כי למשיבה אחריות לפרסום, לאור סירובה להסיר את התכנים. היתר ההמצאה יינתן ככל שמדובר במעשה או מחדל לכאורה של המשיבה 6 בעצמה, ולא בשל מעשה או מחדל של צד שלישי (לרבות הנתבעים 7-8).

צודקת המשיבה כי ההלכה הנוהגת מפרשת את המושגים "מעשה" ו/או "מחדל" בתקנה 500(7), כך שלא די בקרות הנזק בישראל כדי להצמיח את עילת ההמצאה, אלא נדרש כי המעשה או המחדל אירעו בישראל. אין בכך כדי לאיין את תחולת תקנה 500(7) במקרה זה. בעניין Amazon [ת"א 30008-10-13], אליו הפנתה המשיבה, ציין ביהמ"ש את העובדה כי הפרסום נשוא התביעה אינו מכוון לגורם ישראלי. אולם, במקרה זה מדובר בבלוגים בשפה העברית, המיועדים לציבור בישראל, ועוסקים במבקשים שהם אזרחים ישראליים [עניין לנואל לעיל; עניין וייל - ה"פ 12816-08-13].

אין לקבל את טענת המשיבה כי פעולות ההסרה ו/או העדר ההסרה של התכנים הפוגעניים היא פעולה שמתבצעת היכן שמצויים שרתי המשיבה. אין זה סביר לקבוע כי המעשה בהקשר זה מתרחש היכן שהמשיבה החליטה למקום פיזית את שרתי התוכן שלה. המבקשים עמדו בנטל להראות כי קיימת "תביעה ראויה לטיעון" בקשר לתחולת תקנה 500(7). למעלה מן הצורך נקבע כי המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי ראוי שטענתם כלפי המשיבה 6 תתברר יחד עם הנתבעים 7-8 (בהתאם לתקנה 500(10)). 

האם קיימת "שאלה רצינית שיש לדון בה"? המשיבה 6 הרחיבה בטענותיה בקשר להיעדר אחריותה בהתאם לדין האמריקאי, שחל לשיטתה, המעניק לכאורה פטור מוחלט לספק שירותי אינטרנט כדוגמת המשיבה, לתכנים שמפרסמים צדדים שלישיים באמצעות השירותים. אין לקבל טענות אלה במסגרת הדיון בתנאי זה. אין קושי להשיב בחיוב על השאלה האם המבקשים יהיו זכאים לקבל את הסעד המבוקש על-ידם בהנחה שיוכיחו את עובדות התביעה. המבקשים עמדו בנטל, הנמוך ממילא, להראות כי קיימת "שאלה רצינית שיש לדון בה".

שאלת הפורום הנאות - בשאלת מירב הזיקות, דומה כי אין ממש בטענת המשיבה כי מירב הזיקות הן לפורום הזר. לב ליבו של ההליך נוגע לפרסומים משמיצים ופוגעניים לכאורה בעברית, הנוגעים למבקשים שהם עובדים סוציאליים ישראליים, ובכך מופנים הבלוגים לקהל הישראלי. אין בעובדי כי שרתי המשיבה ממוקמים דווקא בקליפורניה, כדי להעיד כי קיימת זיקה דומיננטית לקליפורניה. המעשה ו/או המחדל שבוצע לכאורה על-ידי המשיבה 6 התרחש בישראל ומבחן מירב הזיקות מביא למסקנה כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה.

בעניין הציפיות הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות, המשיבה 6 טענה כי היא נעדרת שליטה במהות התכנים שמעלים הגולשים השונים לרשת וכי היא אינה מכוונת את פעילותה לקהל יעד במדינה כזו או אחרת. דין הטענה להידחות. המשיבה מספקת שירותי אירוח לאתרים או בלוגים, באמצעות האינטרנט, בכל רחבי העולם, לרבות בישראל. המשיבה הייתה צריכה להביא בחשבון את האפשרות שהיא תתבע בכל אחת מהמדינות בה קיימת נגישות לשירותיה. 

לעניין השיקולים הציבוריים, לאור הטענות הכבדות בדבר הפרסומים המשמיצים והמבזים לכאורה נגד המבקשים, הרי ניתן לומר כי יש אינטרס לפורום הישראלי להקל על ישראלים הנפגעים מפרסומים נגדם באתרי אינטרנט, לרבות בבלוגים אותם מארחת הפלטפורמה שמפעילה המשיבה, ולבקש להסיר פרסומים אלו ולתבוע את נזקם בקשר לכך. המבקשים עמדו בנטל להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום.