(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי): משולש רומנטי אחד, שתי תביעות, אחד אלוהינו.

העובדות: עניין פסק הדין במשולש רומנטי הכולל בני זוג נשואים (פלוני ופלונית) ואת אלמונית, אשר בינה לפלוני התקיימו קשרים רומנטיים. משולש זה הוביל לשתי תביעות: האחת, תביעת אלמונית נגד פלוני, בגין תלונה שפלוני הגיש במשטרה על הטרדה ואשר לטענת אלמונית היא תלונת שווא שהוגשה בחוסר תום לב; השנייה, תביעת פלוני ופלונית נגד אלמונית, בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

נפסק: אשר לתביעת אלמונית כנגד פלוני, הוכח שפלוני אכן עוול כלפי אלמונית בהוצאת לשון הרע כאשר הגיש תלונת שווא למשטרה. הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, המוענקת לאדם המגיש תלונה לרשות מוסמכת, קמה כאשר התלונה הוגשה בתום לב (כדרישת סעיף 15 לחוק). בנסיבות המקרה, התלונה הוגשה בחוסר תום-לב. בפועל פלוני המשיך להיות בקשר עם אלמונית, תוך שהוא מסתיר את דבר הגשת התלונה מידיעתה.

מדובר בתלונה טקטית ואינטרסנטית של פלוני, אשר החליט להקריב את כבודה ושמה הטוב של אלמונית על מזבח חיי נישואיו שלו אותם הרס. כל מטרת הגשת התלונה הייתה להפיס את דעתה של פלונית בקשר לרומן שאותו הוא מנהל עם אלמונית ולקנות לו "שלום בית" עם אשתו. עצם הגשת תלונת שווא במשטרה כנגד אדם, כאשר המתלונן אינו מאמין בתום לב בתלונתו, טומנת בחובה פוטנציאל נזק גדול כלפי הנילון. בכך די להקים את זכותו של הנפגע בעוולה לפיצוי סטטוטורי ואין צורך בהוכחת נזק בפועל.

תביעת פלוני ופלונית כנגד אלמונית מבוססת על 3 אדנים: א. לשון הרע נטענת שפרסמה אלמונית כלפי פלונית; ב. פגיעה בשמו הטוב של פלוני בגין חשיפת היחסים האינטימיים שלו עם אלמונית בפני אשתו (פלונית) ובגין משלוח מסרון הכולל את תמונתו; ג. פגיעה בפרטיות בני הזוג.

ככלל, אין "פרסום" בדברי לשון הרע הנאמרים בין בני זוג, לרבות בין אדם למאהבתו. טענות התובעים מופנות כלפי התבטאויות שהביעה אלמונית ביחס לפלונית במספר הזדמנויות, בתכתובות מייל ששלחה לפלוני. אין ספק כי מדובר בהתבטאויות אשר, כשלעצמן, יש בהן לשון הרע כלפי פלונית. אולם, הפרסומים הנטענים אינם דברים שנמסרו לבן זוגה של הנפגעת בלבד. פלוני נשוי אמנם לנפגעת, אך בזמנים הרלוונטיים היה בקשר אינטימי עם אלמונית.

הודעות הדוא"ל ששלחה אלמונית לפלוני נשלחו אליו בלבד ולא יועדו לאחר. ה"פרסום" הנטען הוא במסרים שהועברו בין גבר למאהבתו, כאשר האישה לה נשוי אותו גבר העתיקה מתיבת הדוא"ל של בעלה את המסרים. אכן, לשונו המפורשת של החוק שותקת בכל הנוגע לדברי לשון הרע שנמסרו לבן זוג של המפרסם. עם זאת, הדעת אינה נוחה מקביעה שתביא לכך שדברים הנאמרים בין בני זוג, במסגרת יחסיהם האינטימיים, ישמשו כר להגשת תביעות לשון הרע.

נדחתה אף התביעה שעניינה במשלוח תמונתו של פלוני לאשתו. העובדה כי התמונה מלמדת על כך שפלוני היה בקשר עם אלמונית אינה מבזה או משפילה ויש אף לדחות את הטענה לפגיעה בפרטיות ביחס למשלוחה. מדובר במשלוח מסרון עם תמונה בודדת, לאשת המצולם, על רקע אישי של מערכת יחסים רומנטית וסבוכה בין הצדדים. פלוני, שמצא עצמו במערכת יחסים רומנטית עם 2 נשים בו זמנית, מלין בדיעבד על פגיעה בפרטיותו לאור גילוי הרומן וחשיפת תמונתו בפני אשתו. לא למקרים אלה כיוון המחוקק את הגנתו כאשר קבע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיותו של אדם.

תביעת פלונית ופלוני נדחית ללא צו להוצאות. במסגרת התביעה שכנגד, פלוני יפצה את אלמונית בסך של 30,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 12,000 ש"ח.