(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת ליאת ירון): יש לדחות את הטענה כי התובע לא הקטין את נזקיו ביחס להודעות הספאם שקיבל. הוא יצא ידי חובת הקטנת הנזק והתנהל בתום לב.
העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 32 דברי פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי שלח לנתבעת בקשות הסרה בדוא"ל חוזר, אך המשיך לקבל את ההודעות.
הנתבעת לא חלקה על משלוח ההודעות ועל היותן דבר פרסומת, אך טענה, בין היתר, כי התובע התעניין בעבר ברכישת חבילת נופש ממנה וכך נכנסה כתובתו לרשימת הדיוור שלה. לעניין ההסרה, טענה הנתבעת כי לא ניתן להשיב להודעות בדוא"ל חוזר, אלא יש לעשות שימוש בכפתור ההסרה בגוף ההודעות.
נפסק: אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת שיגרה לתובע 32 דברי פרסומת. הנתבעת טענה לתחולת סעיף 30א(ג) לחוק. טענתה כי התובע מסר לה את פרטיו מסר לה את פרטיו במהלך רכישת (או מו"מ לרכישת) מוצר או שירות נטענה בכלליות ולא נתמכה במאום. כן לא צורפה אסמכתא אודות מסירת הפרטים הנטענים על-ידי התובע.
התובע, שהותיר רושם מהימן, הכחיש את הטענה וטען כי מעולם לא הזמין שירותים כלשהם מהתובעת ולא נתן את הסכמתו למשלוח דברי הפרסומת. הנצבעת לא עמדה בנטל להוכיח את התנאים הקבועים בסעיף 30א(ג) לחוק ולפיכך נקבע כי משלוח דברי הפרסומת נעשה בניגוד לחוק.
באשר לגובה הפיצוי והשיקולים השונים לקביעתו - הנתבעת טענה כי לתובע היתה אפשרות ללחוץ על כפתור הסרה, אלא שהוא בחר שלא לעשות כן ולא הקטין את נזקיו. בעניין גלסברג נקבע כי אין מקום להכיר בנטל הקטנת הנזק לעניין החבות בפיצוי, אך ניתן להתחשב בכך כשיקול להפחתת הפיצוי. עוד נפסק כי אין באמור כדי להפחית מחובת התובע להתנהל בתום לב.
התובע לא פעל להקטין את נזקיו. בקשת ההסרה הראשונה של התובע נענתה בהודעת שגיאה והנתבעת הודתה כי לתובע לא היתה אפשרות לשלוח בקשת הסרה בדוא"ל חוזר. דין טענת הנתבעת, באשר לעובדה כי התובע לא לחץ על כפתור ההסרה בגוף ההודעות להידחות. התובע הסביר כי חשש לחשוף עצמו לסיכון של תקיפת ווירוסים. טענות אלה התיישבו עם עדותו והן בבחינת הסבר מספק.
העובדה ששמה של הנתבעת צוין בהודעות אין בו כדי לשלול את חשש התובע לחשיפה לוירוסים. באשר לטענה כי היה על התובע לפעול להסרת שמו באמצעות יצירת קשר עם התובעת, דינה להידחות, שכן היא כרוכה בהטלת עלויות נוספות על התובע. יש לדחות את הטענה כי התובע לא הקטין את נזקיו. התובע יצא ידי חובת הקטנת הנזק והתנהל בתום לב. בהתאם לנסיבות המקרה, יש להעמיד את גובה הפיצוי על 500 ש"ח להודעה (סה"כ 16,000 ש"ח) וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.