(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם אורן כרמלי): אין בעובדה כי הנתבעת לא הציגה את טופס ההצטרפות של התובע למועדון הלקוחות שלה כדי לשלול מהמסקנה כי התובע הצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שיגרה לו 3 מסרונים פרסומיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי באחת מרכישותיו הצטרף התובע למועדון הלקוחות שלה ונתן את הסכמתו לקבל ממנה הודעות פרסומיות. התובע טען מנגד כי לא נתן בשום שלב הסכמה כאמור.

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע 3 מסרונים וכי תוכנם הוא "דבר פרסומת". סעיף 30א(ב) לחוק אוסר על המפרסם לשלוח דברי פרסומת בלא הסכמה מפורשת של הנמען. הסכמת הנמען עשויה להיות גם בדרך של מסירת פרטים תוך כדי רכישת שירות, או מו"מ לרכישת שירות (סעיף 30א(ג) לחוק) ובלבד שהעוסק יודיע לנמען כי פרטיו יכול שישמשו למשלוח הודעות.

הנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי התובע, לקוח חוזר של הנתבעת, מסר את פרטיו במהלך רכישת מוצר וכי הודע לו שאלו ישמשו לצורך דברי פרסומת ולפיכך אלו נשלחו לתובע כדין. למרות שהתובע הוא לקוח ותיק של הנתבעת, רק לאחר צירופו כחבר מועדון בשנת 2016, תוך מסירת פרטיו לנתבעת, החלה הנתבעת לשלוח לו הודעות פרסומת. אין בעובדה כי הנתבעת לא יכלה להציג את טופס ההצטרפות של התובע כדי לשלול את המסקנה האמורה. הנתבעת לא הפרה את הוראות החוק. התביעה נדחתה.