הנתבעים מכירים את רזי האינטרנט ולא הוכיחו כי לא הם שלחו את ההודעה (פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופט גלעד הס):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו לו הודעת פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעים טענו כי לא הם שלחו את ההודעה.

נפסק: אין לקבל את טענת הנתבעים. מעיון בהודעה עולה כי היא מפרסמת את הנתבעים, לפי הגדרת "מפרסם" שבחוק. הספקולציות שהעלו הנתבעים לגבי זהות השולח לא עולות כדי הוכחה כי לא הם שלחו את ההודעה, בפרט שעה שמדובר בפרסומת מובהקת לנתבעים. מדובר בנתבעים מתוחכמים, המודעים לחוק, מכירים את נבכי האינטרנט, ולא עלה בידם להראות מי הוא אותו גורם מתחרה שישלח הודעת פרסומת למתחרה שלו.

אין גם כל היגיון כי התובע ישלח לעצמו הודעה בודדת על-מנת לזכות בפיצוי של 1,000 ש"ח. הנטל הוא על הנתבעים להוכיח כי הפרסומת לא נשלחה על-ידם ביודעין. הנתבעים לא הוכיחו זאת. שאלת היותו של התובע סדרתי או לא אינה רלבנטית לשאלת האחריות, אך היא עשויה להיות רלבנטית לעניין שיעור הנזק. החוק נועד להרתיע שולחי הודעות זבל באמצעות תשלום פיצויים לאלה שקיבלו את ההודעות. אין מדובר בתובע מקצועי המתפרנס מתביעות מסוג זה. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 1,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 400 ש"ח.