ת"ק 39903-09-13 ממן נ' ספארק נטוורקס (ישראל) בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופטת יפעת אונגר ביטון): התקשרות מכר מרחוק מול אתר היכרויות היא עסקה ב"מידע" שאינה מקנה זכות ביטול בעסקת מכר מרחוק.

העובדות: תביעה לפיצוי עקב התנהלות הנתבעת, המפעילה את אתר ההיכרויות Jdate, בביטול רכישת מנוי לאתר. התובעת נרשמה לאתר לתקופת פעילות בעלות חודשית מסוימת וביקשה לבטל את המנוי יום לאחר רכישתו. הנתבעת דחתה את בקשת התובעת לקבל החזר כספי מלא, אך הסכימה לחייב את התובעת עבור חודש אחד בלבד ולזכותה עבור היתרה. התובעת הסכימה לכך תחת מחאה.

התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ביחס לחובתה לכבד את זכות הביטול בעסקת מכר מרחוק וכן ביחס לחובתה לספק לצרכן מסמך גילוי ביחס לפרטי העסקה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מתקיים לגביה החריג ביחס לזכות הביטול שעניינו בעסקאות שעניינן "מידע".

נפסק: התובעת ביקשה לבטל את המנוי יום לאחר רכישתו. בקשתה סורבה. האם סירוב הנתבעת היא כדין? התשובה לשאלה מקיפה דיון גם בשאלה אם עסקינן בעסקה במידע. סעיף 14ג(ג) לחוק מסדיר את זכות הצרכן לבטל עסקת מכר מרחוק וקובע את התנאים והמועדים לכך. לצד זכות הביטול של עסקת מכר מרחוק, סייג המחוקק וקבע מספר מקרים בהם לא תעמוד לצרכן זכות ביטול והם מנויים בסעיף 14ג(ד), לרבות ביחס לעסקאות מכר מרחוק של "מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995". בהתקיים אחד המקרים המנויים בסעיף 14ג(ד), אין לצרכן זכות כלשהיא לבטל את העסקה.

לכל הסייגים הללו מכנה משותף: הם עוסקים שבהם ביטול העסקה עשוי לגרום לספק נזק שלא ניתן להשיבו. עם התקדמות החיים המודרניים נולדו אפשרויות חדשות שלא היו קיימות. כך נוצרה האפשרות לקשור חוזים מרחוק ובדרך אלקטרונית. כך נולדה האפשרות לייצר מוצרים במיוחד עבור צרכן מסוים וכך באו לעולם הטובין המגולמים בסימנים אלקטרוניים, שניתן להעתיקם ולהפיצם ביתר קלות. במקרים אלה, ההשבה אינה סבירה או בלתי אפשרית. ברי לכל כי בכל הנוגע להעברת מידע, הרי מרגע שהועמד לרשותו של אחר, אין תועלת בהשבתו למי שהחזיק בו קודם להעברה. אין מדובר במוצר מוחשי כי אם מוצר ערטילאי, אשר נקלט בתודעת מקבלו, באופן שלא ניתן להוציאו מחזקתו לשם החזרתו לנותן.

האם מתקיים המקרה המנוי בסעיף 14ג(ד)(3) שעניינו בעסקת מכר של מידע? בית המשפט סבור כי הנתבעת מספקת שירות של מידע. מידה מאגר נתונים, המובעים בשפת מחשב, שצברה ממידע שלקוחותיה השונים מסרו בידה, לשם העברתו לאחר. הנתבעת אמנם איננה קובעת למי מהלקוחות יועבר המידע, אך היא זו שאוספת את הנתונים, ממיינת אותם ומבצעת בהם קישורים שונים וחתכים שונים, לפי דרישת לקוחותיה. החוק אינו דורש כי הנתבעת תפיק את המידע או שיהיה בבעלותה. אין בחוק דרישה לעסקה במידע המוחזק בלעדית על-ידי הנתבעת או שיש לה זכות בלעדית להשתמש בו.

יש לראות את העסקה בין הצרכן לנתבעת כעסקה במידע. מטרת רכישת מנוי לאתר היא קבלת המידע על מנויים אחרים. נוסף על המידע המוזרם למערכת הממוחשבת של הנתבעת על-ידי המשתמשים עצמם, הנתבעת מספקת נתונים המיוצרים על-ידה. היא אף מספקת, באמצעות אותן הוראות ממוחשבות שנוצרות על-ידה, הגנה למשתמש על פרטי הזיהוי שלו. הנתבעת אף מספקת נתונים לאחר תהליך של עיבוד ומיון, שאף הם בגדר סימנים והוראות בשפת מחשב. הנתבעת איננה מספקת רק את הפלטפורמה לביצוע תקשורת והעברת נתונים על-ידי המשתמשים, אלא מספקת למשתמש נתונים שונים מיוזמתה, הקשורים באופן ייחודי אליו. הנתבעת עונה על דרישות הסייג שבחוק וככזו אינה מחויבת להסכים לביטול העסקה. על אחת כמה וכמה כאשר המידע כבר נמסר ללקוח והופך חסר ערך עבור הנתבעת.

התובעת לא היתה זכאית לביטול המנוי ולהחזר כספי כלשהו. מה שהוחזר לה על-ידי הנתבעת הוחזר לה לפנים משורת הדין, מבלי שהנתבעת היתה חייבת בכך. שונים הדברים לעניין אי-מסירת מסמך גילוי פרטי העסקה, כמתחייב מסעיף 14ג(א) לחוק. הטיעון העובדתי של התובעת כי לא קיבלה מסמך גילוי כזה עם רכישת המנוי לא זכה להתייחסות ולא נסתר על-ידי הנתבעת. הנתבעת הפרה את חובתה לפי החוק. מקרה של אי-קיום הוראות הסעיף אינו מנוי בין המקרים בסעיף 31א לחוק, שעניינו פיצוי לדוגמא.

גם לו היה יסוד לפצות את התובעת, הנסיבות אינן מצדיקות פיצוי לדוגמא. אין מדובר בהפרה בוטה והדבר נתון לשיקול דעת ביהמ"ש. מדובר בצרכנית שהתקשרה עם הנתבעת בעבר בעסקאות דומות. התובעת אף לא פנתה לנתבעת לקבל את המסמך האמור, סמוך לרכישת המנוי. פרק הזמן הקצר שחלף בין מועד הרכישה למועד הביטול אף הוא גורם שיש להתחשב בו ולא מן הנמנע כי לולא הביטול עוד היה נשלח מסמך גילוי פרטים כנדרש. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות בסך 1,500 ש"ח.