(פסק-דין, משפחה ת"א, השופט מרדכי (מוטי) לוי): תביעת לשון הרע בין אחים, שעניינה פרסומים בעולם המקוון.

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת והנתבעים הם אחים ובין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בענייני ירושה. עניין התביעה ב-3 פרסומים: א. פוסט של הנתבע 2 בעמוד הפייסבוק שלו; ב. צ'אט בין הנתבע 1 לחברתה של התובעת; ג. הודעת דוא"ל ששלח הנתבע 1 למנהלת החשבונות של התובעת. 

נפסק: הצדדים אינם חלוקים על עצם פרסום הפוסט, הצ'אט והודעת הדוא"ל ועל כן פרסומים אלה עומדים בקריטריון שנקבע בסעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע לעניין "פרסום". 

באשר לפוסט שפרסם הנתבע 2 - התובעת חילקה את הפוסט למקטעים, ככל הנראה על-מנת ליצור באופן מלאכותי העצמה של הדברים, אך גם בעשותה כן לא עומדים הדברים במבחנו של סעיף 1 לחוק. לא יכולה לקום מחלוקת כי הפוסט הוא קריאה של הנתבע לתובעת לפתור את המחלוקות ביניהם שלא על דרך ההתנהלות בבתי משפט. יש באמירה קריאה לפתור את המחלוקת בדרכי שלום, כשהביטויים האמורים מבטאים ייאוש ואבדן דרך. אין בדברים משום "לשון הרע".

באשר לצ'אט של הנתבע 1 עם חברתה של התובעת - אין בדברים שנכתבו משום לשון הרע ואין בהם כדי לבזות את התובעת. דין התביעה ביחס לפרסום זה להידחות. באשר להודעת הדוא"ל של הנתבע 1 למנהלת החשבונות - התובעת לא פירטה מה לדעתה יש בהודעה זו כדי לשמש לשון הרע. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לבור מההודעה את הדברים העשויים להיות לשון הרע. הגם שרכיבי הודעת הדוא"ל אינם מהווים כל אחד כשלעצמו "לשון הרע", שילובם של אלה, על דרך ההתנסחות, הנמען להודעה והעיתוי, מהווים יחדיו לשון הרע לפי החוק, אם כי ברף הנמוך.

התביעה נגד הנתבע 2 נדחית (בעניין הפוסט). התביעה נגד הנתבע 1 נדחית ביחס לצ'אט ומתקבלת ביחס להודעת הדוא"ל. הנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 17,500 ש"ח. אין צו להוצאות במישור היחסים בין הנתבע 1 והתובעת. התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות בסך 5,000 ש"ח.