ת"ק 18201-10-16 בורפקר נ' סלקט פרו בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופטת ליאת הר ציון): יש לתת ביטוי לבחירת התובע באופציה של "השב" על פני לחיצה על לחצן "הסר".

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 3 הודעות דוא"ל הכוללות דבר פרסומת, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע אישר באתר האינטרנט שלה את הסכמתו לקבלת הדיוורים. ביחס לטענת התובע כי ביקש להסירו מרשימת התפוצה טענה הנתבעת כי התובע בחר ללחוץ על כפתור "השב" במקום על כפתור "הסר" בגוף ההודעה.

נפסק: יש מקום לקבל את התביעה בחלקה. ביחס להודעה הראשונה עולה שאלת מתן הסכמתו של התובע. ביחס לשתי ההודעות הנוספות יש לבחון את טענות הצדדים ביחס להסרה. יש לקבוע כי הוכחה הסכמתו של התובע לקבלת דברי דואר מהנתבעת ולפיכך אין מקום לפסוק פיצוי בגין ההודעה הראשונה. מהראיות שהגישה הנתבעת עולה כי לצורך אישור קבלת דברי דוא"ל יש להשלים את פרטי כתובת הדוא"ל באתר. לדיון התייצבה אשת המכירות של הנתבעת, שהציגה תדפיס המאשר כי פרטי התובע נמסרו באתר. נציגת הנתבעת לא נחקרה וגרסתה לא נסתרה.

ביחס לשתי ההודעות הנוספות, יש לתת ביטוי לבחירת התובע באופציה של "השב" על פני לחצן "הסר", וזאת גם בהינתן כי לפי החוק ניתן לבקש הסרה באמצעות בחירה באופציה זו. עניין זה רלבנטי להתנהלות התובע ותום ליבו. מאידך, יש ליתן ביטוי לכך שכיום הנתבעת מאפשרת הסרה גם באמצעות מייל חוזר. יש לקבל את טענת הנתבעת כי פעלה בתום לב כאשר אפשרה ללקוחותיה ללחוץ על לחצן "הסר". יש להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 250 ש"ח להודעה וסה"כ 500 ש"ח. אין צו להוצאות.