ת"א 27730-07-16 שחידם ואח' נ' שחאדה ואח'

(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת רבקה למלשטריך-לטר): הפרת זכויות יוצרים ב-18 צילומים שונים, בהם צולמו 4 דוגמנים בחליפות חתן, תיספר כארבע הפרות.

העובדות: התובע טען כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים שלו ב-18 צילומי דוגמנות של חליפות חתן. התובע הוא בעל עסק בתחום האופנה בכפר ג'וליס, המפרסם עצמו גם באמצעות אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק. שם פרסם גם את הצילומים נשוא התביעה. לנתבע עסק לאופנת גברים בכפר יאסיף והוא מפרסם עצמו גם בעמוד פייסבוק ובאתר עיתון מקומי. התובע טען כי הנתבע העתיק את הצילומים לעמוד הפייסבוק שלו ואתר העיתון, תוך שהוא מוחק את לוגו התובע מהצילומים ומציב תחתם את לוגו הנתבע. 

נפסק: הוכח כי הנתבע השתמש ב-18 צילומים של התובע ללא רשותו. בחלק מהצילומים אף נמחק לוגו התובע ונשתל לוגו הנתבע. הנתבע אישר זאת, אך טען כי מי שעשה זאת, ללא ידיעתו, הוא איש פרסום שהעסיק כפרילנס. איש הפרסום טען כי פרסם את צילומי התובע בטעות, בשל כמות התמונות הגדולה שקיבל. הנתבע טען כי עת שנודע לו הדבר נתן הוראה להסיר מיידית את הצילומים.

סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע כי לבעל זכות יוצרים הזכות הבלעדית לעשות ביצירה את הפעולות שקובע החוק. הפרת זכות יוצרים מוגדרת בסעיף 47 לחוק כעשיית אחת הפעולות המנויות בסעיף 11, ללא רשות בעל הזכות. גם מי שמרשה לאחר לעשות פעולה כזו נחשב כמפר זכות יוצרים. סעיף 48 לחוק עוסק בהפרה עקיפה של זכות יוצרים וקובע כי להבדיל מהפרה ישירה, שם אין דרישה למודעות של המפר, הרי שבהפרה עקיפה נדרש כי המבצע ידע על ההפרה. לא מדובר רק על ידיעה בפועל, אלא גם בידיעה קונסטרוקטיבית.

הנתבע הוא ששולח לאיש הפרסום (שעובד רק עבורו) את התמונות ומאשר לו מאיזה אתרים לקחת. הפעולה של הסרת לוגו התובע, שהוא עסק מתחרה, ושתילת הלוגו של הנתבע, מלמדת על כך שהשימוש שנעשה לא היה תמים. בנסיבות בהן מי שמנהל את העסק מעביר תמונות לשימוש המפרסם שלו או מאפשר לו לקחת תמונות מחברות מסוימות, יש לראות את הנתבע כמי שביצע את ההפרה באופן ישיר. על מנהל העסק השולט על ערוצי הפרסום אחריות אישית להפרה, מה גם שהפרת הזכויות נעשתה לצרכיו המסחריים.

באשר לסכום הפיצוי, הנתבע טען כי משך ההפרה היה מספר שעות בלבד. לאחר שהוכחה ההפרה, עובר נטל השכנוע אל הנתבע להראות כי משך ההפרה היה קצר. יש ראיות מבוססות המעידות על הפרה שמשכה לפחות 9 ימים. יש לשקול כי התובע נמנע ממשלוח מכתב התראה לנתבע, מה שיכול היה להוביל להקדמת הסרת הצילומים. קשה להתרשם כי הנתבע פעל בתום לב. יש לקחת בחשבון כי מדובר בבתי עסק מתחרים וכי הצגת הצילומים באתרי הנתבע נועדה כדי למשוך קהל לקוחות מהמתחרה.

מבחינת היקף ההפרה, לרבות היקף ההשקעה, ייחודיות היצירה ועצמאותה, ניתן לראות בצילומי כל דוגמן כיצירה לצורך קביעת סכום הפיצוי (כלומר 4 יצירות). הנתבע יפצה את התובע ב-40,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 7,500 ש"ח.