(פסק-דין, שלום י-ם, הרשמת אפרת רחלי מאירי מרקוביץ): התובע הסכים לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת, ואפילו יצויר כי התחרט, המצג שהציג לפני הנתבעת במעשה ובמחדל מקנה לה הגנה מלאה מפני טענה להפרת חוק התקשורת.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 57 דברי פרסומת במסרונים, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע נתן את הסכמתו המלאה והמפורשת לקבלת המסרונים, עת חתם על "טופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי" שמנפיקה הנתבעת וכן בחתימתו על מסמכים נוספים. הנתבעת התנגדה לטענות התובע כי מחק במכוון את תניית הדיוור בטופס זה וביחס לגודל האותיות בחוזה אחיד. הנתבעת טענה עוד כי במשך כחמש שנים התובע לא הודיע על התנגדותו לקבלת המסרונים. ביום 9.2.2016 ביהמ"ש קיבל את בקשת התובעת למחיקת כותרת התביעה, לאחר שהוגשה במקור בסדר דין מקוצר.

נפסק: אין חולק כי הנתבעת היא "מפרסם" או כי שיגרה דברי פרסומת לטלפון הנייד של התובע. המחלוקת נסובה סביב הסכמתו המפורשת של התובע. התובע חתם על טופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי, לרבות קבלת דיוור באמצעות מסרונים. הנתבעת ביקשה עוד ללמוד על הסכמתו מתנאי ההצטרפות שצורפו לטופס הבקשה וכן ממסמך הגילוי הנאות שצורף לטופס הבקשה. התובע לא מחק אף אחד מהסעיפים במסמכים אלה.

התובעת, ללא חובה בשלב זה בדין, צירפה מסמך גילוי נאות בנוסף לבקשת ההצטרפות המכילה כבכל הצטרפות לכרטיס אשראי את החוזה בין החברה המספקת את האשראי לבין הלקוח. מסמכים אלה הם ברשות הצרכן וטענה כנגד חשיפתו שוב ושוב להסכמותיו אינה יכולה לעמוד לחובת העוסק. גם עיון בטופס הבקשה המקורי לקבלת כרטיס האשראי די בו כדי לבסס את רכיב ההסכמה והישענות על יתר המסמכים אין אלא כדי לתמוך ביסוד הנפשי החבוי בליבו של התובע עת חתם על הטפסים.

התובע הסכים לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת, ואפילו יצויר כי התחרט, המצג שהציג לפני הנתבעת במעשה ובמחדל מקנה לה הגנה מלאה מפני טענה להפרת חוק התקשורת. אפילו היה פגם במעשי הנתבעת, הרי ששיגור המסרונים נעשו על בסיס הסכמה או מעין הסכמה שהציג התובע ופתוחה היתה לתובע הדרך לבקש הסרתו. התובע בחר להמתין כחמש שנים ולצבור 57 הודעות. המתנה במשך שנים עם קבלת הודעות ממועדון לקוחות שהתובע נמנה עליו ומתוזכר לגבי מבצעיו מלמד כי קבלת התביעה תחטא למטרות החוק. אכן, יש מקום להגן על הצרכן, אולם גם על הצרכן לגלות אחריות צרכנית. התובע נתן את הסכמתו המפורשת מראש ובכתב ואף אם לא עשה כן, כי אז הוראות סעיף 30א(ג) לחוק יכולות לשמש את הנתבעת למשלוח דברי פרסומת מטעמה. התביעה נדחתה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,500 ש"ח.