רע"פ 1728/17 פלוני נ' מדינת ישראל

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט אורי שהם): בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [ענ"פ 8878-08-16]. המבקש הועמד לדין בביהמ"ש השלום בת"א בעבירה של פגיעה בפרטיות (פרסום בתצלום - ריבוי עבירות - לפי ס' 5 ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות). הנאשם 1 באותו תיק והמתלוננת היו בני זוג. המבקש היה חברו של הנאשם 1. הנאשם 1 קיים יחסי מין עם המתלוננת וצילם את המעשה ללא ידיעתה. הנאשם 1 העביר למבקש את הסרטון המנציח את יחסי המין עם המתלוננת והמבקש הפיץ את הסרטון לקטינים נוספים. בעובדות אלה הודה המבקש והצדדים הגיעו להסדר טיעון. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, עמדה המדינה על כך שהמבקש יורשע בעבירה שיוחסה לו. ביהמ"ש השלום החליט להימנע מהרשעת המבקש [ת"פ 25579-10-14]. ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה וקבע כי הימנעות מהרשעה במקרה זה אינה ראויה ואינה נותנת ביטוי נכון לאיזון מכלול האינטרסים, לפיכך המבקש הורשע בעבירה שיוחסה לו. מכאן בקשת רשות הערעור. נפסק -

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד. הלכה זו שרירה וקיימת גם לגבי בקשות רשות ערעור המעלות שאלות בנושא של הימנעות מהרשעה. בקשה זו אינה מעלה שאלה משפטית רחבת היקף או סוגיה ציבורית כבדת משקל המקימה עילה למתן רשות ערעור. הימנעות מהרשעה של נאשם שביצע עבירה תעשה במשורה והדברים ישימים גם לעבריינים קטינים, הגם שיינתן משקל רב יותר לשיקולי השיקום. התנאי הראשון להימנעות מהרשעה, לפיו סוג העבירה מאפשר "לוותר" על הרשעה, אינו חל במקרה דנן. ביהמ"ש המחוזי עמד על החומרה, הכיעור והרשעות הטמונים בעבירה שביצע המבקש. המבקש, ביודעו שהמתלוננת, ידידתו, אינו מודעת לצילום הסרטון ואינה מסכימה להפצתו, עשה מעשה נלוז, מתוך רצון לזכות באהדה חברתית, ופגע בכך פגיעה קשה במתלוננת. מדובר בעבירה המצדיקה, ככלל, הרשעה, גם כשמדובר בקטין. אשר לתנאי השני, לא הוכח כי ייגרם למבקש נזק משמעותי וקשה ככל שהרשעתו תיוותר על כנה. הבקשה נדחתה.