ת"ק 61612-05-16 שוסטרמן ואח' נ' "תיאטרון הצפון" מרכז אומנויות הבמה (בית העם) בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות קריות, השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים): התובעים טענו כי הנתבעת שיגרה לתובעת 2 דברי פרסומת (16 במספר) באמצעות הודעות טקסט, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעים טענו כי לא נתנו את הסכמתם למשלוח ההודעות וכי עד למועד מסוים לא כללו ההודעות אפשרות הסרה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי פעלה לפי הוראות סעיף 30א(ג) לחוק וכי התובעים רכשו מנוי שנתי לתיאטרון ובמסגרת זו מסרו את פרטיהם. נפסק - הנתבעת אישרה כי העבירה את ההודעות וטענה כי התובעת נתנה את הסכמתה לקבלת הודעות טקסט עם רכישת המנוי. הנתבעת לא הציגה מסמך מתאים המעיד על הסכמת התובעת. לכתב התביעה צירפו התובעים 14 הודעות ששלחה להם הנתבעת במועדים שונים. 2 ההודעות מבנק מזרחי אינן רלבנטיות לתביעה. ההודעות הן פרסומת לרכישת כרטיסים שונים להופעות ותוכנן עונה להגדרת "דבר פרסומת" בחוק. בשש מההודעות לא ניתנה לתובעת אפשרות לבקש הסרה. שבע הודעות כללו אפשרות להסרה באמצעות שיחת טלפון לנתבעת. בהיעדר הוכחה מצד הנתבעת כי התובעת נתנה את הסכמתה לשיגור דברי הפרסומת בכתב ומראש, הרי שיש בשיגור הפרסומת משום הפרת הוראות החוק. יש לקבל את גרסת הנתבעת כי השיהוי הרב בהגשת התביעה פגע ביכולתה לאתר מסמכים רלבנטיים, לאור העובדה כי המנוי נרכש על-ידי התובעת בשנת 2011. לנתבעת נגרם נזק ראייתי בשל חלוף הזמן ממועד הפרסום ועד למועד התביעה, אך אין בכך לפטור אותה מאחריות. אין מדובר בפרסומת פוגענית ויש להניח כי דיוורים אלה הם חלק מהשירות שסיפקה הנתבעת למנוייה. בחלק מההודעות אין אפשרות לחזור למפרסם בבקשת הסרה ובחלק נוסף אפשרות ההסרה היא בדרך של שיחה טלפונית, שאינה שיטה פשוטה בהשוואה למשלוח מסרון. משלוח מסרון עם בקשת הסרה על-ידי התובעת אינו ניסיון כן ואמיתי של התובעת להסרה. התובעת אישרה כי פנתה גם בכתב לנתבעת והנתבעת חדלה מהעברת המסרונים עם קבלת פנייה זו. התובעים לא סיפקו הסבר המניח את הדעת מדוע לא פנו לביהמ"ש בסמוך למועד קבלת ההודעות, אלא המתינו למעלה משנה לקבלת 14 הודעות טקסט עד להגשת התביעה. נדחתה תביעת התובע 1, כאשר לא הוכח שהוא שקיבל את דברי הפרסומת. הנתבעת תפצה את התובעת 2 בסכום כולל של 700 ש"ח עבור 7 הודעות הטקסט שהועברו אליה ללא הסכמתה. אין מקום לפסוק פיצוי עבור הודעות הטקסט שיכלה התובעת למנוע בשיחת טלפון לנתבעת. כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 350 ש"ח והחזר אגרה בסך 160 ש"ח.