(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשם ניר זיתוני): חמש תביעות ספאם שהדיון בהן אוחד. התובעים טענו כי קיבלו מסרון הכולל דבר פרסומת שמקורו בנתבעת. כל התובעים נעזרו בחברת "ספאם אוף" כדי לאתר את מקור הפרסום, שלא צוין במסרון עצמו. כדי לאתר את מקור הפרסום פנו נציגי ספאם אוף בשם בדוי למספר הטלפון שהופיע במסרון והקליטו שיחה עם נציג הנתבעת. כל אחד מהתובעים מבקש לחייב את הנתבעת לשלם פיצוי בסך 1,000 ש"ח לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. יש שוני באשר לתוכן המסרון והגורם השולח בין התביעות השונות. בכתבי ההגנה של הנתבעת היא טענה כי יש לסלק את התביעות על הסף, הן בשל מעורבות ספאם אוף והן משום שהתביעות הוגשו מבלי שנבחן האם הנתבעת היא הגורם האחראי למשלוח המסרונים. הנתבעת טענה כי היא פועלת לפי הוראות החוק וכי היא עובדת עם מפרסמים רבים שיוצרים מאגר לידים הרלוונטיים גם לחברות רבות אחרות. נפסק -

מעורבותה של ספאם אוף הגדילה באופן משמעותי את היקף תביעות הספאם המוגשות. יש 3 גישות בפסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות בנוגע לתביעות המוגשות באמצעות ספאם אוף. לפי הגישה הראשונה, מעורבות ספאם אוף מצדיקה בירור עובדתי מקיף בנוגע לבעיות שמעורבות זו מעוררת, לרבות העברת הבירור לביהמ"ש השלום [ת"ק 41515-05-16]. לפי גישה שנייה, מעורבות החברה אינה מצדיקה העברת הדיון לביהמ"ש השלום או דחיית התביעה על הסף, אך יש לתת לה משקל בקביעת גובה הפיצוי [למשל ת"ק 40626-04-16]. לפי גישה שלישית, מעורבות החברה יוצרת קושי רב בשל המחאת הזכות לקבלת חלק מכספי הפיצוי, בשל אי גילוי מעורבות בכתבי הטענות והשגת גבול מקצוע עורכי הדין [למשל ת"ק 51607-11-15]. גישה ביהמ"ש קרובה לגישה השנייה [למשל ת"ק 43130-08-16]. פעילותה של ספאם אוף אינה נקייה מספקות, אך קשיים אלה אינם מבטלים את השפעתה החיובית של פעילות החברה בחשיפת זהות המפרסם שאינה גלויה בגוף הפרסום, כמשקל נגד לניסיונם של חלק מהמפרסמים להפר את הוראות החוק מבלי לתת את הדין.

גם הפסיקה נגד הנתבעת מלמדת על מספר גישות ביחס להליכים נגדה [למשל ת"ק 2809-05-16 בעניין פנחס; ת"ק 38925-04-16 בעניין שבתיאל; ועוד]. מבין הגישות מעדיף ביהמ"ש את הגישה (ובהסכמה עם חלק גדול מההנמקות שבעניין פנחס) לפיה כאשר מגיע עד שאינו התובע ומספר כיצד השאיר את פרטיו במענה לקישור במסרון, ועדותו נמצאת מהימנה, הרי שהדבר מהווה ראייה נסיבתית טובה שדי בה כדי לעמוד במאזן ההסתברויות הנדרש להוכחת התביעה. כך בפרט כאשר הנתבעת מתקשרת עם מפרסמים שונים ושולחת את התובעים לברר בעצמם מי מאותם מפרסמים שלח את הפרסום המפר. במקרה דנן ניתן אמון מלא בעדות כל התובעים הן בנוגע לקבלת הפרסום והן בנוגע לטעמים בעטיים בחרו להיעזר בשירותי ספאם אוף לשם הוכחת התביעה. לנתבעת יש את כל הנתונים בנוגע לחברות הפרסום עימן היא עובדת. הנתבעת התנהלה לכל אורך הדרך כמי שיש לה מה להסתיר. חיוב תובע בתביעת ספאם בגין מסרון בודד לבצע בעצמו את פעולת ההתחקות אחר מקור הפרסום, או להביא לעדות בכל תיק ותיק את מי שביצע את פעולת ההתחקות כתנאי בלעדיו אין לקבלת התביעה, משמעותו צמצום של תביעות הספאם שיתקבלו ובהתאם צמצום משמעותי של אחד משלושת כלי האכיפה המרכזיים שבחוק. העדויות בהליכים מהוות הוכחה מספקת במאזן הסתברויות לכך שהנתבעת היא המפרסם בכל אחד מהמסרונים ולא עלה בידה להוכיח כי לא התקיים רכיב הפרסום ביודעין. הנתבעת אינה נדרשת לבצע מעקב אקטיבי אחר פעילותה של כל אחת מחברות הפרסום עימן היא עובדת. עם זאת, כאשר מתברר כי הנתבעת לא מבצעת בדיקה מינימלית לגבי כל אחת מאותן חברות, וכאשר הנתבעת בוחרת לעבוד עם 33 חברות פרסום ללא הצדקה מסחרית ברורה, יש בכך כדי ללמד על עצימת עיניים שכמוה כידיעה בכל הנוגע להפרת הוראות החוק על-ידי חברות הפרסום. הבחירה של ספאם אוף להוכיח את התביעות באמצעות עדים שלא כולם הגיעו לדיון, מכבידה על יכולת הנתבעת להתגונן, באופן המצדיק הפחתה מסכום הפיצוי המרבי. סכום הפיצוי יעמוד על 400 ש"ח לכל תובע, בצירוף הוצאות של 100 ש"ח.