(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת ליעד שגב): התובע טען כי על הנתבעים לפצות אותו בגין משלוח 3 דברי פרסומת לטלפון הנייד שלו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע לא עשה דבר עם המסרונים שקיבל, לא התקשר ולא לחץ על הקישור. התובע פנה אל חברת ספאם אוף, שהיא בדקה את המסרונים וביצעה את הקישור אל הנתבעת. נציג החברה לא התייצב לדיון. נפסק - אין פסול בהסתייעות בספאם אוף או דומיה בהגשת תביעות לפי החוק וזאת בשל מטרת החוק מחד וחולשתו של האדם היחיד בהוכחת הקשר הנדרש מאידך. אין לקבל את הכחשות הנתבעת באשר לקשר שלה למסרונים שנשלחו, מקום בו הקישור המופיע במסרונים שקיבל התובע הוא אותו קישור שהוצג בתביעות אחרות כנגד הנתבעת, אשר הוביל אליה. הגם שאי-התייצבות נציג ספאם אוף פועלת לרעת התובע, אין בכך כדי להביא לדחיית התביעה. התביעה התקבלה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתובע הגיע ללא כל ראיה ממשית לטענותיו. בשים לב לכך שהתובע הודה כי הטרדה שגרמו לו ההודעות לא היתה גדולה כל כך, הנתבעת תשלם לתובע 300 ש"ח בגין המסרונים שנשלחו אליו.