ענ"פ 8878-08-16 מדינת ישראל נ' קטין

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים ברלינר, רביד ויניב): המשיב הועמד לדין בביהמ"ש השלום בת"א בעבירה של פגיעה בפרטיות (פרסום בתצלום - ריבוי עבירות - לפי ס' 5 ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות). הנאשם 1 בתיק זה (בגיר בזמן המעשה) והמתלוננת היו בני זוג. המשיב היה חברו של הנאשם 1. הנאשם 1 קיים יחסי מין עם המתלוננת וצילם את המעשה ללא ידיעתה. הנאשם 1 העביר למשיב את הסרטון המנציח את יחסי המין עם המתלוננת והמשיב הפיץ את הסרטון לפחות לשבעה קטינים נוספים. בעובדות אלה הודה המשיב והצדדים הגיעו להסדר טיעון. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, עמדה המדינה על כך שהמשיב יורשע בעבירה שיוחסה לו. ביהמ"ש קמא החליט להימנע מהרשעתו של המשיב [ת"פ 25579-10-14]. מכאן ערעור המדינה. נפסק - לא יכול להיות ספק בצדקתו של ערעור המדינה. הרשעה היא ההיגד המוסרי ביחס לעבירה מסוימת, היא הכתם המוסרי המוטל על העבריין. במקרה הנוכחי יש מקום לכך שהכתם יוטל על המשיב. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות. המשיב היה מודע לכך שהמתלוננת, שהיא חברתו, מצולמת בלי ידיעתה. עדיין המפיץ מצא לנכון להפיץ את הסרטון לפחות בין 7 צעירים נוספים ואף טרח להביא לידיעתם כי מדובר בנאשם 1 ובמתלוננת. אין להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. ביהמ"ש קמא שם את הדגש על היותו של המשיב קטין. אכן, המשיב קטין והדעת נותנת שאלמלא נתון זה לא היתה הענישה מורכבת מדרכי טיפול בלבד. אולם, לצד קטינותו של המשיב, יש לזכור כי גם המתלוננת היא קטינה. גם עליה אמור ביהמ"ש להגן וחובה לתת ביטוי להיבט זה. לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, יש להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא "פלח שוק" זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של ביהמ"ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה. הימנעות מהרשעה במקרה זה אינה ראויה ואינה נותנת ביטוי נכון לאיזון מכלול האינטרסים. המשיב הורשע בעבירה שיוחסה לו.