רע"א 9162/16 עזרא ואח' נ' הזנק להצלחה בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 20059-10-16], שדחתה בקשת רשות ערעור של המבקשים על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה [ת"ק 64790-05-16]. ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב את המשיבים לשלם פיצויים בשיעור של 600 או 900 ש"ח עבור מסרונים שקיבלו המבקשים ותובעים נוספים, וזאת בשל הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה 1 משווקת שירותי גמילה מעישון תחת המותג סמוקלס והמשיב 2 הוא דירקטור בה. בבקשותיהם השיגו המבקשים על הפחתת גובה הפיצויים וכן על העובדה כי לא נפסקו הוצאות משפט. נפסק -

הלכה היא כי לא תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים בהם מעוררת הבקשה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים. בפרט נכון הדבר ביחס לבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות, שעליהן להינתן במשורה שבמשורה. השאלה אם בנסיבות המקרה ניתנה הסכמה (באשר למסירת פרטיו של המבקש 2 למשיבה כדי לחשוף את זהותה), והאם משלוח ההודעה בעקבות זאת, היא שאלה עובדתית הנוגעת לעניינם הקונקרטי של הצדדים. כך גם באשר לשאלת הפחתת הפיצויים. אין עסקינן בשאלה כללית. אין להלום את טענות המבקשים אף לגופן. באשר להודעה השלישית שקיבל המבקש 2, ביהמ"ש לתביעות קטנות בחן את הראיות וקבע שניתנה הסכמה למשלוח הודעה זו. אין מקום להתערב בהכרעתו. העובדה שהמבקש 2 לא התכוון, סובייקטיבית, ליתן הסכמה לקבלת דבר הפרסומת, אלא רק לחשוף את זהות המשיבה, אינה רלבנטית, כיוון שבפועל נתן המבקש את הסכמתו.

באשר לגובה הפיצוי, לפי הפסיקה, נקודת המוצא היא הרף העליון שקבע המחוקק, ומסכום זה בידי ביהמ"ש להפחית לפי שיקול דעתו, כשעליו לשים לנגד עיניו את מטרות החוק (אכיפה, הרתעה ועידוד הגשת תובענות יעילות). עם זאת נקבע כי גם במסגרת זו יש לשקול את התנהגות הנפגע ובכל מקרה נתון לביהמ"ש שיקול הדעת לפסוק לפי נסיבותיו. ביהמ"ש לתביעות קטנות פסק לפי מכלול הנסיבות, לחומרה ולקולה, פיצוי של 900 ש"ח לכל מסרון למבקשים 1,3 ו-4 ובגובה 600 ש"ח למבקש 2. אמנם, יכול היה ביהמ"ש לפסוק סכום פיצויים גבוה יותר למבקש 2, שעמל למען חשיפת זהות המשיבה 1 והביא למימוש תכליות החוק, אך מנגד היה בידיו, כפי שעשה, גם להפחית את גובה הפיצוי, בעקבות הגשת התביעה לגבי מסרון שהמבקש 2 ידע שהגיע לידיו לאחר מתן ההסכמה. לא נפל בשיקול דעתו של ביהמ"ש פגם המצדיק התערבות, לא כל שכן בגלגול שלישי. פסיקת הוצאות מצויה בלב שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תתערב בה רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות קיצונית. הקביעות במקרה זה אינן מצדיקות התערבות בגלגול שלישי. הבקשה נדחתה.