תא"מ 8273-05-16 מאירי נ' ד.ש.ש. אלקטרוניקה בע"מ

(פסק-דין, שלום אשדוד, הרשמת טלמור פרס): התובע טען כי הנתבעת שלחה לו שני דברי פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע מנסה להתעשר על גבה תוך הסתרת פרטים מהותיים מביהמ"ש, שכן הוא ביצע רכישה מאתר הנתבעת ובמסגרת הרכישה נרשם כלקוח, מסר את פרטיו, אישר את תקנון הנתבעת ואף נתן אישור לקבלת דברי דואר מהנתבעת. הנתבעת טענה כי האישור ניתן בשנת 2005, אך כי הוא עומד בעינו. נפסק - הנתבעת לא תמכה את כתב הגנתה בתצהיר לשם אימות העובדות המפורטות בו, כך שנותרה גרסתו העובדתית של התובע בלבד. אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה 2 הודעות פרסום לתובע בדוא"ל, במהלך חודש אוגוסט 2014. אף אין מחלוקת כי התובע ביצע רכישה מהנתבעת. הנתבעת כיוונה להוראות סעיף 30א(ג) לחוק וטענה כי ההודעות ששלחה מותרות. נטל השכנוע להוכחת הטענה בדבר התקיימות התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 30א(ג) לחוק מוטל על המפרסם (הנתבעת). הנתבעת לא הרימה נטל זה ופרט לעדות נציג הנתבעת לא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענותיה כי התובע נרשם כלקוח, מסר את פרטיו, אישר את התקנון והתיר קבלת דברי דואר מהנתבעת. בין היתר, הנתבעת לא צירפה העתק מהתקנון ולא הוכיחה את קיומו ותוכנו. באשר לשיעור הפיצוי, עסקינן בשתי הודעות ששלחה הנתבעת לאחר שהתובע רכש ממנה מוצר, בחלוף כ-9 שנים ממועד הרכישה. תוכן ההודעות אינו פוגעני ובפני התובע עמדה האפשרות להסיר עצמו מרשימת התפוצה. פיצוי בסך 750 ש"ח לכל הודעה הוא פיצוי הולם. הנתבעת תשלם לתובע 1,500 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 600 ש"ח.