(פסק-דין, שלום ת"א, השופט טל חבקין): התובע הוא עו"ד והנתבע הוא סטודנט למשפטים שעסק במתן שירותי הקלדה, הדפסה ותמלול. עניין התביעה בהודעת דוא"ל שיווקית ששלח הנתבע לתובע, תוך הפרה לכאורה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק - מאז פסקי הדין המנחים בעניין גלסברג וחזני, מים רבים עברו בנהר. בתי המשפט, בעיקר לתביעות קטנות, החלו מתמודדים על שטף הולך וגובר של תביעות ספאם. הגם שחלק מתביעות אלה ראויות ומשרתות את אינטרס הציבור, חלק לא מבוטל מהן אינו משרת אותו. הגידול הניכר במספר תביעות הספאם מצריך חשיבה מחודשת והתאמה של אמת המידה לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק לנסיבות החדשות שנוצרו. ספק אם הגשת תביעות רבות שנסבות על מסר פרסומי בודד משרתת את אינטרס הציבור. אין חולק כי הנתבע שלח לתובע הודעת פרסומת אחת ללא רשותו, ועל כן הפר את הוראות החוק. עם זאת, ספק אם מדובר בתביעה שניהולה משרת את אינטרס הציבור. ראשית, ההתנהגות העוולתית מוגבלת למקרה אחד ויחיד, שלא חזר על עצמו. הנתבע הוא אדם פרטי שניהל עסק קטן, שכיום הוא סגור. בנסיבות אלה הצורך בהרתעת הנתבע בראייה צופה פני עתיד אינו רב. שנית, התובע בחר להגיש את התביעה בסדר דין מהיר, על-אף שעמד לרשותו מסלול בירור פשוט, מהיר ומידתי יותר. סביר להניח כי התובע בחר בהליך זה, ולא כתביעה קטנה, כדי ליהנות מיתרון דיוני מול הנתבע. בתביעה בגין הודעת פרסומת אחת, יש מקום ליתן משקל לאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט. הדבר מהווה שיקול להפחתת סכום הפיצוי. התובע דרש במכתב ההתראה סך כולל של 1,450 ש"ח, 1,000 בגין ההודעה ו-450 בגין טרחתו. לא ברור באיזה "טרחה" מדובר שעה שהפיצוי הנדרש מגלם בתוכו מעין "תגמול מיוחד" בגין הגשת התביעה. שיקול זה מטה את הכף להפחתת סכום הפיצוי. מנגד, אין מדובר בתביעה חסרת בסיס והנתבע הפר את הוראות החוק. הנתבע יפצה את התובע ב-450 ש"ח ובהוצאות בסך 50 ש"ח.