(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשם צחי אלמוג): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לו הודעת SMS פרסומית, ללא הסכמתו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת לא ציינה כי היתה תלמידה בקורס של הנתבעת ובמסגרת זו מסרה לה את פרטיה. עוד טענה הנתבעת כי מתקיים החריג בסעיף 30א(ג) לחוק. נפסק - החוק דורש כי הסכמת הנמען תהיה בכתב ומראש (סעיף 30א(ב) לחוק). הנתבעת לא צירפה כל אישור או ראיה כי התובעת הסכימה מראש ובכתב לקבלת דבר פרסומת. הנתבעת מסתמכת על הוראות סעיף 30א(ג) לחוק, שכן התובעת היתה בעבר תלמידה אצל הנתבעת, אולם בכך לא די בכדי לעמוד בהוראות הסעיף. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את תנאיו המצטברים של הסעיף. היא לא הביאה כל ראיה כי הודיעה לתובעת כי פרטיה ישמשו למשלוח דברי פרסומת. לא די בכך שהתובעת מסרה את מספר הטלפון שלה לצורך קבלת עדכונים, והיה על הנתבעת להוכיח כי הודיעה לנתבעת אודות אפשרותה לשלוח לה דברי פרסומת. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 600 ש"ח.