רת"ק 13905-06-16 שגב נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת ורדה פלאוט): בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 29134-12-15], שדחה תביעת כספית שהגיש המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס ל-35 מסרונים פרסומיים ששלחה לו המשיבה. ביהמ"ש קמא קבע כי המבקש נתן את הסכמתו המפורשת כי המשיבה תשגר אליו דברי פרסומת עת הצטרף למעגל לקוחותיה של המשיבה. ביחס לטענות המבקש כי ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה, ביהמ"ש קמא קבע כי השיבה לא קיבלה את הבקשה, הואיל והמבקש לא השלים את הליך ההסרה במלואו וכי בכל מקרה משלוח ההודעות לאחר מועד זה לא נעשה ב"יודעין". מכאן בקשת רשות הערעור. נפסק -  

יש ממש בטענות המבקש ולכן ניתנת רשות ערעור. זהו מקרה חריג הראוי להתערבות ערכאת הערעור, נוכח העובדה כי ביהמ"ש קמא לא דן בטענת המבקש באשר לדרך משלוח הודעת הסירוב במסרון. ביהמ"ש קמא קבע כי המבקש נתן הסכמה מפורשת לקבלת דברי פרסומת מהמשיבה וכי המשיבה לא קיבלה את בקשת ההסרה של המבקש. מדובר בקביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עניין זה אינו מהמקרים החריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. עם זאת, היה על ביהמ"ש קמא לדון בטענת המבקש כי המשיבה הפר את החוק עת לא נתנה למבקש אפשרויות נוספות להסרתו מרשימת התפוצה. המבקש קיבל את דבר הפרסומת במסרון, אך לא ניתנה לו אפשרות להשיב בהודעת סירוב באותו אופן (על-ידי שליחת מסרון), אלא ניתנה לו אפשרות להתקשר למוקד הסרה טלפוני. בכך הפרה המשיבה את הוראות סעיף 30א(ד) לחוק, שכן גם כאשר מדובר בהודעות מסר קצר (מסרונים), יש לאפשר לנמען את האפשרות למשלוח הודעת הסירוב כאמור בחוק "בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת", היינו באמצעות הודעת מסר קצר בחזרה.

אין לקבל את טענת המשיבה כי הוראות סעיף 30א(ה)(2) לחוק (החובה לציין את דרך יצירת הקשר עם המבקשת לצורך הסרה) גוברות על סעיף 30א(ד) לחוק (משלוח הודעת סירוב) [להרחבה: רת"ק 49131-01-16]. המשיבה לא עמדה בהוראות החוק עת שלחה למבקש הודעות מסר קצר בהן לא נכללה האפשרות ליתן הודעת סירוב באותו האופן. מתן אפשרות להסרה בדרך מסובכת יותר, או שאינה בדרך השבה פשוטה למסרון, אין בה כדי לקיים את דרישת החוק. המבקש הסכים תחילה לקבלת דברי פרסומת, לכן אין מדובר במקרה ה"קלאסי" מהסוג שבגינו ביקש המחוקק לקבוע את הפיצוי לדוגמה. המבקש זכאי לפיצוי מופחת של 100 ש"ח בגין כל הפרה וסה"כ 3,100 ש"ח בגין 31 מסרונים שהתקבלו אצלו לאחר שהתקשר אל המשיבה. המשיבה תישא גם בהוצאות המשיב בסך 500 ש"ח.