ת"א 52180-12-14 ארצי ואח' נ' אלקן

(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה, 29.11.2016): תביעת לשון הרע בין שני תושבי היישוב כרמי יוסף, ביחס לפוסט פוגעני שפרסם אחד מהם בפורום הקהילתי של היישוב.

העובדות: תביעת לשון הרע שבבסיסה פרסום פוסט בפורום הקהילתי של היישוב כרמי יוסף, בו מתגוררים הצדדים. הרקע לפרסום הוא חילופי דברים בין הצדדים, לאחר שהנתבע הגיע לביתם של התובעים כדי להלין על מוזיקה רועשת. הצדדים חלוקים על שאירע במהלך המפגש. התובעים טענו כי הנתבע נכנס לחצרם ללא רשות וכי ביקשו ממנו לעזוב את המקום וליוו אותו אל היציאה בנימוס. הנתבע טען כי התובע התייחס אליו בגסות רוח ונקט כלפיו באלימות מילולית ופיזית. בהמשך לאירוע פרסם הנתבע את הפוסט נשוא התביעה בפורום הקהילתי של היישוב.

נפסק: בפוסט גולל הנתבע את השתלשלות העניינים, לפי גרסתו, בכל הנוגע למפגש בינו לבין התובע. לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, הדברים עולים כדי לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע. התובע הוצג באור שלילי כאדם בעל התנהגות אלימה ובריונית, אשר יש לו מה להסתיר, כאשר הנתבע מייחס לו מעשי אלימות, התנהגות לא נורמטיבית ואף פלילית. יש בדברים כדי לפגוע בתובע ולהשפילו בקרב חברי קהילה ביישוב בו מתגוררים הצדדים.

אין לקבל את טענת הנתבע כי הדברים אינם יכולים לפגוע בתובע, בהתחשב במוניטין השלילי שצבר והתנהגותו האלימה בעבר כלפי תושבי היישוב. פרסום ייחשב כלשון הרע גם אם הוא עלול להשפיל ולבזות. העילה אינה מותנית בכך שלנפגע היה שם טוב טרם הפרסום, שכן גם אדם בעל שם רע זכאי לכך ששמו לא יושחר עוד יותר ללא הצדקה.

אף ששמו של התובע לא נזכר במפורש, הרי שניתן להבין בבירור כי הדברים יוחסו לו. הנתבע ציין את כתובת מגוריו של התובע ועל כן יכל הקורא הסביר המשתתף בפורום הקהילתי לזהות את התובע בקלות רבה, במיוחד נוכח העובדה כי מדובר ביישוב לא גדול. לא כך הוא הדבר בכל הנוגע לתובעת 2, רעיית התובע ודין תביעתה להידחות. יסוד הפרסום אף הוא מתקיים, שכן הנתבע אינו חולק על כך כי פרסום את הפוסט בפורום הקהילתי של היישוב.

הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום. בחינת סרטוני מצלמות האבטחה שהציג התובע מלמדת על חוסר התאמה בולט בין תוכן הפרסום לבין המציאות. אף הגנת תום הלב אינה עומדת לנתבע, שכן מתקיימת חזקת היעדר תום לב, לפי סעיף 16(ב)(1) לחוק.

באשר לגובה הפיצוי - התובע אמנם הוכיח את תביעתו, אך הנזק שנגרם לו אינו גדול במיוחד. תפוצת הפרסום מוגבלת (הקבוצה מונה 400-500 חברים) וכלל לא ברור כי כלל חברי הקבוצה צפו בפרסום. הפוסט עצמו הוסר לכל היותר לאחר 4 ימים. הנתבע ישלם לתובע סך של 10,000 ש"ח, חלק מאגרת המשפט בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח. אין מקום להורות על פרסום התנצלות, בהיעדר סמכות לביהמ"ש לצוות על סעד זה, להבדיל מפרסום תיקון או הכחשה.