(פסק-דין, שלום חיפה, השופט אפרים צ'יזיק): תביעת לשון הרע. התובעת היא מדריכת מחול מזרחי. לטענתה, הנתבעים, שגם הם עוסקים בהוראת מחול מזרחי, פרסמו לשון הרע כלפיה במסגרת דיון בקבוצת פייסבוק של אנשים שעיסוקם בתחום זה. הנתבעת 1 טענה כי אין מדובר בלשון הרע, אלא בתגובות מטעמה במסגרת דיון ער בקבוצה, כאשר יוזמת ההתכתשות המילולית בין הצדדים היתה התובעת. הנתבע 2 טען כי לא היה בדבריו דבר יותר מהבעת דעה לגיטימית וכי שורבב לתביעה על לא עוול בכפו. שני הנתבעים אף טענו להגנות החוק ובפרט "אמת דיברתי". נפסק -

בהחלט ניתן לראות בדברים שנאמרו על התובעת משום ביטוי המהווה "לשון הרע" לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. אף מדובר בפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק, בשים לב כי מדובר בפורום בו מאות אנשים נחשפים לדברים הנכתבים בראש חוצות. החסינויות המוחלטות הקבועות בסעיף 13 לחוק אינן חלות במקרה זה ולכן יש לבחון את שאלת הגנת תום הלב והגנת אמת בפרסום וכן את שאלת הנזקים. בשאלת הנזקים, הפנה ב"כ הנתבעת 1 לסעיף 65 לפקודת הנזיקין, הקובע "נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק". התובענה נגד הנתבעת 1: למקרא הפרסומים, יש טעם בדברי הנתבעת 1 כי התנהגות התובעת היא שהביאה להתדרדרות השיח והיא זו שניווטה אותו עד לביצוע הפרסומים נשוא התביעה. התובעת נהגה בדבריה באדנות, גזענות, הילול עצמי, וכאשר ניצתה האש פנתה למתקפות אישיות, ורק לאחר מעשה ניסתה להציג את התוקף כמותקף. לאור המתיחות הרבה, עיסוק התובעת בנתבעת עוד לפני תחילת הפרסומים, והעובדה כי התובעת היא זאת שהציתה את האש וניסתה לגרור את הנתבעת 1 למערבולת של התכתשות והתנגחות, תוך שדבריה הראשונים עמוסים בגזענות, האדרה עצמית ואדנות, מוצדק לראות בתובעת כמי שגרמה לעוולה הנטענת. נסיבות המקרה מתאימות לפטור את הנתבעת 1 מחבות לפצות את התובעת. למעלה מן הצורך, עומדת לנתבעת 1 גם הגנת תום הלב. תרבות השיח בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים מתאפיין בבוטות יתר, היעדר עידון אשר היה בעבר נחלת הפרסומים העיתונאיים, ואין בדברי הנתבעת 1 משום חריגה מסגנון הדיבור שהפך לסטנדרט בזמננו אנו. התובענה נגד הנתבע 2: הנתבע הצטרף לדיון רק 8 ימים לאחר שהחל. האמירות של הנתבע הן פשוטות ומדודות, לא מתלהמות ומציינות מספר דעות מקצועיות. הא ותו לא. דין התובענה נגדו להידחות. התובעת תשלם הוצאות בסך 4,000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים.