(החלטה, שלום חדרה, השופט יעקב גולדברג): בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשתה, טענה המבקשת, בין היתר, כי המשיבה שלחה מסרונים המהווים "דבר פרסומת" לטלפונים ניידים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה, בין היתר, כי הוא עוסקת בארגון כנסים מקצועיים בתחום הרפואה וכי היא שולחת מסרונים רק לפי פילוח של אנשי מקצוע בתחום הרפואה שמסרו לה בעצמם את פרטיהם במסגרת הרשמה לכנסים. המשיבה הוסיפה כי המסרונים הגיעו אל המבקשת עקב טעות בתום לב בהקלדת מספר טלפון של אחד הרופאים שנרשמו לשירות המסרונים של המשיבה. נפסק - בקשת ההסתלקות הוגשה מהטעמים הבאים: (1) תקלה פרטנית בהקלדה שהביא למשלוח המסרונים; (2) המשיבה מאפשרת ללקוחותיה המעוניינים בכך להסיר עצמם מהשירות באמצעות משלוח מסרון חוזר ובמקרה דנן המבקשת לא הוסרה עקב טעות נקודתית; (3) הבקשה הביאה לתיקון המצב בכך שהמשיבה תפעל לרענן את נהליה בהפעלת מערכת המסרונים.  הצדדים הגיעו למתווה לפיו המשיבה תקבע ותיישם שיטה יעילה לאימות פרטי משתתף שמסר את פרטיו לצורך קבלת עדכונים ומסרים על כנסים שמארגנת המשיבה; המשיבה תוודא כי כל המסרונים שתשלח יכללו את המשפט "להסרה השב "הסר""; המשיבה תרענן את נהליה. שעה שהמבקשת מקבלת, הלכה למעשה, כי המסרונים נשלחו אליה עקב תקלה שנגרמה בשל טעות הקלדה של מספר טלפון של רופא, שנטען כי נתן למשיבה רשות לשלוח לו מסרונים, וכאשר התקלה תוקנה, ההצדקה העיקרית להגשת התובענה ולבקשה להכיר בה כייצוגית אינה קיימת עוד. בקשת ההסתלקות ראויה ומוצדקת ויש מקום לקבלה. בקשת הגמול ושכר הטרחה לתובעת ולב"כ התבססה על הטענה כי הגשת התובענה והבקשה הביאו לשיפור ממשי ביחס לנמעני ההודעות של המשיבה. ניתן לקבל כי מלכתחילה היתה המבקשת יכולה לסבור כי יש בידה עילת תביעה לכאורה לפי החוק. עם זאת, משהראתה המשיבה לכאורה כי אינה משגרת מסרונים לקהל הרחב אלא לקבוצת יעד וכי מספר הטלפון של המבקשת נרשם עקב טעות בתום לב של ספרה אחת בהקלדת מספר טלפון של אדם אחר שביקש להימנות על מקבלי מסרוני המשיבה מתוך אותה קבוצת יעד, נסתרה החזקה הקבועה בסעיף 30א(י)(5) לחוק לפיו שולח המסרון עשה כן ביודעין ונחלש מאוד תוקפה של עילת התביעה המתבטא בתיבה "עניינם" של כלל חברי הקבוצה. במצב זה, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. באשר לתועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה (כפי שהוגדרה), הרי שזו שולית, שלא לומר אפסית, שעה שהמשיבה הראתה כי מדובר בטעות נקודתית שנעשתה בתום לב. בית המשפט לא אישר את הסכמת הצדדים בדבר פסיקת גמול ושכ"ט למבקשת ולב"כ.