ת"א 22956-09-13 לנקרי נ' חדד

(החלטה, שלום חיפה, השופט יואב פרידמן): במסגרת תביעת לשון הרע, ייחס התובע לנתבע אחריות לשורת פרסומים משמיצים באינטרנט שקדמו לבחירות לעיריית עכו (בדמות פוסטים של משתמשת פייסבוק שזיהתה עצמה כ"הדס בתור"). התובע טען כי הנתבע הוא "הדס בתור". הנתבע מכחיש זאת וטוען לרדיפה על רקע יריבות פוליטית. התובע טען כי הנתבע, בהיסח דעת רגעי שהסגיר אותו, שלח תגובה מאת חשבון המשתמש הרשמי שלו בפייסבוק, במענה לבקשת מנהל דף הפייסבוק כי "הדס בתור" תסיר תמונה שהעלתה. הנתבע מכחיש כי הוא שלח את התגובה האמורה. ביהמ"ש הפנה את הצדדים לאפשרות כי יינתן צו בהסכמה לפייסבוק שיחייב אותה במתן מידע שיכול ויש בו כדי לסייע להכרעה. הצדדים הסכימו למתן הצו, כל אחד ודגשיו לגבי הנוסח. נפסק -

על הצו לעמוד בדרישות ההלכה הפסוקה בקשר לחיוב צד שלישי לתת מידע שבידיו שיאפשר לחשוף את זהותו של מעוול נטען בעוולת לשון הרע (הלכת רמי מור). אלא שהשיקולים שנקבעו בהלכת רמי מור לא חלים במקרה זה. לא מתבקש סיוע ביהמ"ש בשלב מקדמי, לשם איתור זהותו של מעוול פוטנציאלי שזהותו אינה ידועה. ההליך בשלב מתקדם ולא מקדמי וזהות הנתבע ידועה. השאלה היא אחרת, האם הנתבע אחראי לעוולה הנטענת, ולא מהי זהותו. אין חשש להפיכת ביהמ"ש לרשות חקירתית, שכן נוסח הצו שיינתן יחייב את פייסבוק לתת מידע שיכול (אולי) לסייע במתן מענה לשאלה האם הנתבע עומד מאחורי הפרסומים או לא. אך במידה והתשובה שלילית או שאין תשובה, לא יכלול הצו חיוב של פייסבוק לספק לתובע מידע בדבר זהות פרסונלית של משתמש אחר, לא ידוע, שיכול ואולי הוא שעומד מאחורי הפרסומים. הסכמת הנתבע, וצמצום תוכן הצו כך שלא ייחשף מידע ביחס לצדדים אחרים זולת הנתבע, נותנים מענה גם לבעיה של היחסים בין הצד השלישי ולקוחותיו או המשתמשים בשירותיו. תינתן לחברת פייסבוק אפשרות התגובה, במידה והיא חולקת על מתן הצו כלפיה, שאז תידון ההתנגדות מראשית. ניתן צו המופנה לפייסבוק בישראל ומחייב אותה לתת מידע אודות: מס' כתובת ה-IP ממנו נשלח הפוסט מאת המשתמש Hadas Bator לדף הפייסבוק "הבמה הפתוחה לבחירות בעכו"; מס' כתובת ה-IP ממנו נשלחה תגובת Yosi Hadad לאותו פוסט. במידה ואחד ממספרים אלה שייכים לנתבע, יש לפרט הדבר. במידה ושייך מי מהם לאדם אחר, יש לציין זאת מבלי לציין את זהותו של אותו אדם. ככל שלא ניתן לספק את המידע טכנית, יש לפרט מדוע. לחילופין, על פייסבוק לנמק את טעמי התנגדותה למתן הצו.

ביום 5.9.2016 ניתנה החלטת ביהמ"ש בבקשת פייסבוק ישראל לביטול הצו שניתן. נפסק - יש לדחות את הטענה להיעדר יריבות. מבקשת הביטול שוגה לחשוב שמדובר בתביעה או טענה כשל מי מבעלי הדין כלפי פייסבוק, או סעד הנדרש כלפיה. אין שום טענה או תביעה בהליך זה כנגד פייסבוק, לא פייסבוק ישראל ולא פייסבוק אירלנד. מדובר בתביעת לשון הרע שפייסבוק אינה צד לה. פייסבוק ישראל תשיב האם, ברמה הטכנית, היא יכולה לספק את המידע הנדרש בהחלטה לעיל.