ת"ק 443-03-16 בריף נ' נומד ניהול אתרי דרושים בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת דלית ורד): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה הודעות פרסומיות, ללא הסכמתה ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה כי מעולם לא נרשמה לאתר הנתבעת. הנתבעת טענה כי היא מפעילה את האתר "מועדפת" לחיפוש משרות וכי התובעת הגישה את מועמדותה למשרה שפורסמה על-ידי הנתבעת באתר ג'וב מאסטר, שאף מסר את פרטי התובעת לנתבעת. עוד נטען כי התובעת עצמה פנתה לאתר "מועדפת", מסרה את פרטיה האישיים ואישרה כי יישלח אליה חומר פרסומי. נפסק - אין חולק כי הנתבעת שיגרה 12 דברי פרסומת לכתובת הדוא"ל של התובעת. יש להעדיף את גרסת התובעת על כך שמעולם לא נרשמה לאתר "מועדפת" ולא נתנה את הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. ככל שהנתבעת ביקשה להוכיח כי התובעת הסכימה למשלוח דברי הפרסומת, היה עליה להמציא תיעוד כניסות משתמשים לאתר המנוהל על-ידה, אשר היה בו כדי להעיד ולו על כניסתה של התובעת לאתר, ככל שכך היה. באשר להודעה הבודדת שנשלחה לאחר שהתובעת ביקשה את הסרתה מרשימת התפוצה, ניתן לקבל את גרסת הנתבעת לפיה עדכון ההסרה ארך מספר שעות ועל כן נשלחה הודעה אחת נוספת. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לא מוטל על מקבל דבר הפרסומת נטל להקטין את הנזק באמצעות שליחת בקשת הסרה למפרסם וכי מתן אפשרות ההסרה, כשלעצמה, אינה מחייבת את הקטנת הפיצוי, אך רשאי ביהמ"ש להתחשב בכך. הנתבעת תשלם לתובעת 4,000 ש"ח בגין 11 ההודעות ששיגרה וכן הוצאות בסך 500 ש"ח.