ת"פ 32661-06-16 מדינת ישראל נ' מועלם ואח'

(גזר-דין, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה): הנאשם 1 הודה והורשע לפי הודייתו בשלוש עבירות של הצבת מכשיר או מתקן למטרת האזנת סתר ובעבירה של סיוע להאזנת סתר. בשלושה מקרים שונים הנאשם התקין תוכנת מעקב הקרויה "ספייפון" בטלפונים סלולריים של בני משפחה של לקוחות, אשר הופנו אליו על-ידי חוקרים פרטיים. תמורת פעולות אלה קיבל הנאשם סך של 12,000 ש"ח. בשניים מהמקרים הפונים היו סוכנים משטרתיים. בין הצדדים נקשר הסדר טיעון לעניין העונש, לפיו יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, 100 שעות שירות לתועלת הציבור, וקנס לפי שיקול דעת ביהמ"ש. נפסק - אין ספק כי ההסדר העונשי מקבל ביותר. ביהמ"ש עמד בעניינו של הנאשם 2 על החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות פגיעה בפרטיות והאזנות סתר בכלל וכאשר הן נוגעות לשימוש בטלפון סלולרי בפרט. בימינו הטלפון הסלולרי של אדם הוא מבצרו ומאוחסן בו כל המידע עליו. פריצה אליו כמוה כפריצה לחדרי החדרים של האדם וחשיפת מלוא סודותיו וענייניו האישיים. בעבירות מסוג זה תג המחיר צריך להיות גבוה. אין לקבל את ההבחנה שערך הסנגור בין עוצמת הפליליות המיוחסת למתקיני התוכנה לבין אלה שמשתמשים בה. מתקיני התוכנה הם מחוללי העבירה והם אלה שמאפשרים לאחרים לפגוע בפרטיות, מכוח הידע הטכנולוגי שברשותם. לפיכך, אלה גם אלה אחראים במידה שווה לפגיעות בפרטיות. ביהמ"ש החליט לאשר את ההסדר, אך הדגיש כי הוא עושה זאת בלב לא קל, שכן לדעתו מדובר בסטייה של ממש מעיקרון הגמול העומד בבסיס תיקון 113 לחוק העונשין. ברגיל היה מוטל על הנאשם קנס גבוה, אך הוכח כי הנאשם הוא פושט רגל. על הנאשם נגזר מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, של"צ בהיקף של 100 שעות וקנס בסך 5,000 ש"ח.