(החלטה, מחוזי חיפה, השופטת בטינה טאובר): המבקשת הציגה בפני הערכאה דלמטה 2 הודעות בלבד מתוך ה-203 שטענה להן, על-כן אין לה להלין אלא על עצמה.

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בעכו [ת"ק 35290-10-15], שחייב את המשיבה לשלם למבקש סך של 2,600 ש"ח עבור הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס לשני דברי פרסומת ששלחה למבקשת. המבקשת טענה כי נפלה טעות בפסק הדין, שכן המשיבה שלחה למבקשת עשרות הודעות דוא"ל בניגוד להוראות החוק.

נפסק: דין הבקשה להידחות. המבקשת לא הציגה בפני ביהמ"ש קמא את הודעות הדוא"ל הרבות שנשלחו לה לטענתה וצירפה לכתב התביעה 2 הודעות פרסומת בלבד (למרות שטענה כי המשיבה שלחה לה 203 הודעות דוא"ל שונות). גם לאחר שביהמ"ש קמא הפנה את תשומת לב המבקשת לכך, לא ביקשה המבקשת להציג את ההודעות הנוספות. הנטל להוכיח את הטענה בדבר מספר ההודעות שנשלחו מוטל על המבקשת ולפיכך צדק ביהמ"ש קמא עת קבע כי המבקשת הוכיחה כי המשיבה שלחה לה 2 הודעות דוא"ל פרסומיות בלבד.

בנסיבות אלה, לא נפלה טעות כלשהי בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, אשר ניתן בהסתמך על הראיות שהובאו בפניו ואף הפנה את תשומת לבה של המבקשת לחוסר הראייתי. לפיכך, אין למבקשת אלא להלין על עצמה. המבקשת לא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך צירוף ראיות בשלב הערעור. דין הבקשה להידחות.