(פסק-דין, תביעות קטנות קריות, הרשם נדים מורני): התובע טען כי הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה אליו 25 מסרונים הכוללים דבר פרסומת, ללא הסכמתו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע רכש את שירותיה באמצעות הסוכנות "איסתא" וכי מסר את פרטיו האישיים לשם כך. עוד טענה הנתבעת כי כל הודעותיה כללו קישור להסרה. נפסק - התובע החליף טלפון נייד ולא יכול היה להציג בו את המסרונים שקיבל, אך הסריט וצילם את ההודעות שקיבל. גרסת התובע אמינה וביהמ"ש השתכנע כי הוא מקבל ההודעות. התובע הציג את טופס הזמנת שירותי התיירות של איסתא. בטופס מופיעים אמנם פרטי התובע לצורך ההזמנה, אך אין להסיק מכך שמכאן קמה לנתבעת זכות לשלוח לתובע דברי פרסומת. התובע לא סימן V במשבצת המתירה לאיסתא לשלוח דברי פרסומת, דבר המעיד כי לא היה מוכן כי פרטיו יועברו לצד ג' ולא היה מוכן לקבל הודעות ודברי פרסומת לפי פרטיו שצוינו בהזמנה. ביהמ"ש אינו יכול לקבל את טענת הנתבעת לפיה פעלה כנדרש במשלוח המסרונים. ביחס לפיצוי, הנתבעת אכן צירפה לשונית הסרה להודעותיה והתובע לא הסיר עצמו מהרשימה. נכון שהתובע לא חייב בכך וייתכן וחשש ללחוץ ולהשיב בהודעה חוזרת וזכותו היא לא לעשות כן. עם זאת, אם ההודעות הפריעו לתובע הוא יכול היה לבקש את הפסקת ההודעות בדרך אחרת, אך לא עשה כן והגיש את התביעה לאחר שצבר 25 הודעות. הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 7,500 ש"ח (300 ש"ח לכל הודעה).