(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אפרת בוסני): התובע טען כי הנתבעת, עמותה העוסקת בקידום הטבעונות בישראל, הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששיגרה 2 דברי פרסומת לתיבת הדוא"ל שלו, ללא הסכמתו. הנתבעת טענה כי סעיף 30א אינו חל לגביה כיוון שהיא עמותה ללא מטרת רווח וכן כי ההודעות אינן מהוות "דבר פרסומת". נפסק -

השאלה האם ניתן להחיל על עמותה הפועלת ללא מטרת רווח את הוראות סעיף 30א, נידונה במסגרת בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. ככלל, עמותה ללא כוונת רווח הפועלת לפרסום פעילותה ומטרותיה, אין פרסומיה מהווים "דבר פרסומת". זאת, זולת אם תוכן הודעות העמותה כולל אלמנטים מסחריים שמטרותיהם לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. אין מקום למתן חסינות גורפת לעמותה מתביעות לפי החוק, ככל שתוכן ההודעות כולל אלמנטים מסחריים. במקרים אלה לא תהיה העמותה, אף אם היא פועלת למטרה ראויה וללא מטרות רווח, חסינה מתביעה לפי סעיף 30א לחוק. יש לראות בדפי העדכון שנשלחו לתובע כ"דבר פרסומת", שכן אלו כללו פרסום של גורמים הקשורים בעמותה ובמטרותיה ובכללם פרסום שמות של בתי עסק ופרסום המעודד לרכוש מוצרים או שירותים מבתי עסק אלה. הנתבעת, כמי שתוכן ההודעות מפרסם את מטרותיה, וכמי שלפי הפרסומים מקבלת אחוזים מהכנסות בתי העסק, באה בגדר המונח "מפרסם" בחוק. הנתבעת לא הוכיחה קיומה של הסכמה בכתב ומראש מצד התובע. התובע הבהיר כי לא פנה לעמותה, לא נרשם אליה וכי אינו רואה עין בעין את מטרותיה. אין בכך שמדובר בתובע סדרתי כדי לפגוע בתום לבו של התובע, אולם הדבר עשוי להביא להפחתת הפיצוי. על יסוד השיקולים ואמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה, יש לקבוע במקרה זה פיצוי מופחת ולהעמידו על 300  ש"ח בגין ההודעה הראשונה וכן 700 ש"ח עבור ההודעה השנייה (שנשלחה לאחר שהנתבעת קיבלה דרישת הסרה מהתובע). יש לקחת בחשבון כי מדובר בפרסומים שאינם כוללים תוכן פוגעני, כי מדובר בעמותה ללא מטרת רווח שחבריה פועלים בהתנדבות וכי לא הוכח או נטען כי הנתבעת היא מפרה סדרתית של החוק. בנוסף, תשלם הנתבעת הוצאות בסך 500 ש"ח.