ת"א 34811-09-15 זך נ' שבח

(החלטה, שלום ת"א, הרשם אבי כהן): בקשת הנתבע למחיקת כתב התביעה עקב אי-ביצוע מתחייב של המצאה מחוץ לתחום המדינה, לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התובע הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע והמציא את כתב התביעה בניו-יורק. הנתבע טען כי הוא תושב ואזרח אמריקאי והתובע לא הגיש בקשה לפי תקנה 500 ולא קיבל את אישור ביהמ"ש להמצאה לחו"ל. בין היתר, הנתבע טען כי עילת התביעה היא הודעה שהנתבע פרסם באפליקציית וואטסאפ, כשהוא נמצא בניו-יורק, דרך מכשיר סלולרי אמריקאי, כאשר כל הפרסום התבצע בארה"ב ולא בישראל ולפיכך חלות על הפרסום הגנות חופש הביטוי בחוקה האמריקאית ודיני הנזיקין של מדינת ניו-יורק. התובע טען, בין היתר, כי מעשה עוולת לשון הרע נעשה דרך האינטרנט שאין לו גבולות מוגדרים וכי לשון הרע פורסמה גם בישראל. נפסק - מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל, וכתובתו שם ידועה, יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500, שכן סמכות השיפוט נקנית במובן הבינלאומי מכוח ביצוע המצאה לנתבע לפי ההיתר שנתן ביהמ"ש להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אין מחלוקת כי במקרה זה לא הוגשה בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה. תובע אינו רשאי לבצע המצאה אל מחוץ לתחום מבלי שניתן לו היתר לכך, ואם הומצאה הזמנה מבלי שניתנה רשות, לא קנה ביהמ"ש סמכות לדון בתובענה. ההמצאה לנתבע ללא רשות ביהמ"ש היא חסרת תוקף. 

עדכון: ביום 21.7.2016 ניתנה החלטת ביהמ"ש (השופט עמית משה סובל) בבקשה שהוגשה בתיק (ובתיק נוסף שאוחד יחד עמו) להתיר לתובע להמציא את כתב התביעה לנתבע בהתאם לתקנה 500. נפסק - תובע המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום צריך להוכיח כי התקיימו 3 תנאים המזכים אותו בהיתר: א. קיומה של עילת תביעה נגד הנתבע; ב. קיומה של עילת המצאה לפי חלופות תקנה 500; ג. ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התביעה. התובעים עמדו בתנאי של קיומה של עילת תביעה, לפי חוק איסור לשון הרע, לצורך המצאה אל מחוץ לתחום. לעניין עילת המצאה אל מחוץ לתחום, טענו התובעים כי למרות שהנתבע פעל מארה"ב באמצעות אפליקציית וואטסאפ, הרי שהתוצאות נצפו והורגשו בישראל, שהיתה היעד לקבלת ההודעות, ולפיכך הזיקה הבסיסית היא בגדר מעשה בתחום המדינה, לפי תקנה 500(7). עוד טענו התובעים כי מעשה העוולה בוצע באינטרנט, לו אין גבולות מוגדרים. עסקינן במשלוח הודעות וואטסאפ לנמענים רבים בישראל, כאשר מעשה העוולה נוצר בעת שאותם נמענים עיינו בהודעות שנשלחו. "המעשה" לא נוצר בעת משלוח ההודעות בארה"ב, אלא בעת העיון בישראל. יש לקבוע כי קיימת לתובעים עילת המצאה מחוץ לתחום לפי חלופה 7 לתקנה 500. לעניין נאותות הפורום, אין ממש בטענות הנתבע לעניין תנאי השימוש של האפליקציה האמריקאית, שכן תנאי השימוש רלבנטיים ביחסים המשפטיים שבין חברת וואטסאפ האמריקאית לבין כל אחד ממשתמשי האפליקציה, בהבדל מתביעה של משתמש באפליקציה נגד משתמש אחר. הפרויקט נשוא המחלוקת מתקיים בישראל, ההודעות נכתבו בעברית, הנתבע ביקש לרכוש נכס בישראל, העדים מתגוררים בישראל וכך גם התובעים. לפיכך יש לקבוע כי ישראל היא הפורום הנאות לבירור התובענה. ניתנה לתובעים רשות להמציא את התביעה לנתבע בארה"ב.