ת"פ 51283-09-14 מדינת ישראל נ' הדר ואח'

(הכרעת-דין, שלום כפ"ס, השופט מיכאל קרשן): הנאשמים הודו בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות באמצעות צילום ופרסום (לפי סעיפים 2(3) ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות), יחד עם סעיף 2(ב)(1)(2) לחוק איסור לשון הרע. הנאשמים קיימו יחסי מין משותפים בהסכמה עם קטינה. בשני מועדים, צילם הנאשם 2 את יחסי המין המשותפים באמצעות הטלפון הנייד, ללא ידיעתה של הקטינה, והעביר את הסרטונים לנאשם 2 באמצעות ה- WhatsApp. הנאשם 2 העביר את הסרטונים לאחר ובעקבות כך הופצו הסרטונים ברבים, אם בתוכנת ה- WhatsApp, אם באינטרנט, בין השאר בקרב תלמידי בית הספר בו למדה המתלוננת, שאף ניסתה לשלוח יד בנפשה בעקבות כך. הנאשמים ביקשו להימנע מהרשעתם. נפסק - מושכלות ראשונים כי בעניינו של נאשם בגיר הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי המסגרת הנורמטיבית להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור לבקשת נאשם להימנע מהרשעתו, על ביהמ"ש לשקול את השפעת ההרשעה על הנאשם ועל סיכויי שיקומו מחד, ומאידך את סוג העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה, ולאחר מכן יחליט האם כל אלה מאפשרים לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. המעשה עליו נותנים הנאשמים את הדין הוא מכוער ופוגעני. הנאשמים פגעו קשות בפרטיותה ואמונה של קטינה אשר נתנה בהם את מבטחה.

צילום אדם, בלא ידיעתו, במהלך קיום אקט מיני, הוא חדירה בוטה לתחום הפרט, גם כאשר המצלם שותף לאותו אקט. הפצת הסרטונים, תחילה מנאשם 1 לנאשם 2 ובהמשך מנאשם 2 לצד ג' ומשם לרחבי רשת האינטרנט, מהווה פגיעה חמורה אף יותר בפרטיות וכן עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר. יש לדחות את הטענה כי אין מדובר בפגיעה חמורה משום שהמתלוננת הסכימה לאקט המיני. מעשי הנאשמים הביאו את המתלוננת לנסות לשלוח יד בנפשה והותירו בה צלקות נפשיות עמוקות. יש לקבל את עמדת המדינה כי הפצת סרטונים פוגעים באינטרנט וברשתות החברתיות הולכת ומתגברת, וברור כי הציבור, או חלקו, אינו נותן דעתו בצורה מספקת לפגיעות האפשריות בזכויותיהם, ברגשותיהם ולעיתים אף בשלומם של המצולמים והמוסרטים, לרוב שלא ברצונם. התועלת החברתית שבהרשעת הנאשמים אינה עניין מבוטל. הרשעת הנאשמים תשרת גם את הצורך להנחיל לציבור הרחב נורמות יסוד וכללי עשה ואל תעשה בכל הקשור לפגיעה בפרטיות ברשתות החברתיות ובאינטרנט. למרות קיומה של פגיעה אפשרית בעתיד הנאשמים, יש לדחות את בקשתם להימנע מהרשעתם בדין. הנאשמים הורשעו בעבירות בהן הודו. על הנאשמים נגזרו מאסר על תנאי של 3 חודשים, שירות לתועלת הציבור (180 שעות לנאשם 1, 80 שעות לנאשם 2) וכן קנס בסך 10,000 ש"ח לכל אחד מהם שיועבר, לבקשת המתלוננת, למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.