(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט טל חבקין): תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת נרשמה למועדון הלקוחות של הנתבעת, העוסק בממכר מוצרי אופנה ולצורך כך מסרה את מספר הטלפון הנייד שלה. הנתבעת לא הודיעה לתובעת כי תשלח לה פרסומות ולא קיבלה את הסכמתה לכך. הנתבעת שלחה לתובע 16 הודעות מסר קצר הכוללות תוכן פרסומי. ההודעות לא ציינו את אפשרות ההסרה. הנתבעת שלחה 6 בקשות הסרה בהודעות חוזרות, אך אלו לא נתקבלו ולא טופלו על-ידי הנתבעת. לאחר ששלחה התובעת מכתב הסרה לנתבעת, נפסק משלוח ההודעות. נפסק -

אמות המידה לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30א(י)(1) לחוק, הותוו על-ידי ביהמ"ש העליון. יש להבחין בין שני מצבים: האחד, שעניינו בשולח המשגר דברי פרסומת לנמענים בלא שאלה פנו אליו קודם או שהיה ביניהם קשר עסקי קודם; השני, עניינו בשולח המשגר דברי פרסומת לנמענים שנתנו הסכמה לקבלם בעבר ובשלב מסוים החליטו כי אינם מעוניינים בכך. שיגור דברי פרסומת במצב הראשון הוא חמור יותר. הבחנה זו יפה למקרה זה. אמנם התובעת לא נתנה את הסכמתה המפורשת למשלוח דברי פרסומת והנתבעת אף לא הודיעה לה שתעשה כך ונתנה לה אפשרות להודיע כי היא אינה חפצה בכך, אך אין מדובר במצב בו הנתבעת פנתה לתובעת ללא שהיה קודם קשר כלשהו בין השתיים.

יש להקנות משקל לא מבוטל לעובדה כי התובעת מסרה לנתבעת את מספר הטלפון שלה והפיקה טובות הנאה ממועדון הלקוחות. נסיבות נוספות לחומרה הן שהתובעת לא כללה בהודעות ששלחה אפשרות להסיר את מספר הטלפון מרשימת התפוצה באותה דרך שבה התקבלה ההודעה. יש לקחת בחשבון את המחזור הכספי של הנתבעת. אין מדובר בעסק קטן, אך גם לא בחברת ענק. ניתן להסתפק בסכום שמצד אחד ירתיע את הנתבעת ויגרום לה לתקן את דרכיה: לשנות את טפסי ההצטרפות למועדון הלקוחות, לשנות את תוכן הודעות הפרסומת ולאפשר הסרה מרשימת התפוצה בדרך בה התקבלה ההודעה. פיצוי בסך 5,000 ש"ח הוא הולם וסביר בנסיבות העניין. הנתבעת גם תשא בהוצאות התובעת בסך 500 ש"ח.