ה"פ 40561-03-12 דמיאל נ' אלוף

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט גדעון גינת): תביעה לסעד הצהרתי לפיו הזכות להוציא לאור, להעתיק ולהעמיד לרשות הציבור את היצירות הספרותיות "שמלת השבת של חנה'לה", "עזים הביאו דובונים" ו"סבא ביער", באמצעי המדיה הדיגיטליים השונים, שייכת למבקש בלבד. אביו של המבקש הוא מחברן של היצירות הנ"ל ובינו לבין הוצאת עופר נחתמו במרוצת השנים מספר הסכמים המתווים את הבנות שיתוף הפעולה ביניהם. נפסק -

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה למי מהם מוקנית הזכות להוציא לאור את היצירה "שמלת השבת של חנה'לה" בטכנולוגיה דיגיטלית, דהיינו בספרים אלקטרוניים (e-books). אפשרות זו לא נדונה במהלך כריתת החוזים, שכן איש מהצדדים לא יכול היה לחזות, בזמנים בהם נערכו החוזים, את פיתוחה של הטכנולוגיה המתקדמת הנ"ל. התפתחויות טכנולוגיות מביאות איתן שאלות הקשורות לכוונת הצדדים שחתמו על הסכמים עד התפתחויות אלו היו בלתי צפויות. שאלות דומות מתעוררות כל אימת שבחוזים הקובעים זכויות לטווח ארוך, חל שינוי מהותי בנסיבות חיצוניות שלא נחזה מראש עם חתימת ההסכם.

בהתבסס על התיעוד הכתוב שהוגש וההסכמים בין הצדדים, אין מנוס אלא להיעתר לבקשה. אף אחד מההסכמים אינו מקנה בלשון ברורה את כלל זכויות היוצרים בחיבור שבמחלוקת למו"ל. מוקנות זכויות המנויות בחוזה. היורשת של המחבר השאירה לעצמה זכויות שונות. השאלה היא האם כאשר מוקנות זכויות למו"ל להוציא לאור "בתור ספר בודד למהדורות בלתי מוגבלות", תיתכן פרשנות שהמונח "ספר" כולל גם "e-book"?

אין לקבל את עמדת המשיב שהמונח "ספר" כולל גם ספר אלקטרוני בדיוק כפי שהוא כולל ספר בכריכה קשה או רכה. ספר אלקטרוני לא נכלל בהגדרה של ספר, תהיה הגדרת המונח האחרון רחבה ככל שתהיה. קיים שוני מהותי בין ספר שראה אור בדפוס לבין ספר אלקטרוני. הצדדים דברו בחוזים על ספר הכולל רק את היצירה או ספר שנכללות בו מספר יצירות. מדובר במפורש על הדפסה. נקבעה תמורה כוללת חד-פעמית שאינה תלויה במספר העותקים שיראו אור וישווקו על-ידי המו"ל. תמורה כזו בוודאי שלא יכלה לקחת בחשבון אמצעים דיגיטליים להפקת ספר, שיראו אור רק כעבור שנות דור.

ראוי שלא לאמץ פרשנות המחייבת בעלי דין להיות קשורים להוראות חוזיות שבאו לעולם בנסיבות שונות בתכלית מאלה הקיימות בזמן פרוץ המשבר ביחסים. סביר להניח שגם אם המו"ל היה פעיל בעיסוקו בהיקף צנוע, הרי היה לו ניסיון בהפקת ספרים ובהוצאתם לאור, והוא יכול היה להיזקק לייעוץ משפטי, שיאיר את עיניו בקשר לאפשרות כניסתם של אמצעים חדשים, בעתיד, העשויים להיות רלבנטיים להתקשרות בינו לבין היוצר. לפיכך, המסקנה היא כי ה"ספר" בהסכם בין הצדדים אינו כולל ספר אלקטרוני. המרצת הפתיחה מתקבלת.