(גזר-דין, שלום רמלה, השופט ד"ר עמי קובו): הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות של זיוף מסמך ושימוש בו והפרת הוראה חוקית. על הנאשם הוטל צו עיכוב יציאה מהארץ ולמרות זאת הוא יצא מהארץ דרך נתב"ג לאחר שזייף אישורי יציאה וכניסה למדינת ישראל הנחזים להיות אישורי מעבר ביומטריים מקוריים. נפסק -

תיק זה ממחיש את הקלות הבלתי נסבלת של עקיפת מערכת אישורי המעבר הביומטריים בנתב"ג, כאשר בדרך פשוטה וקלה יכול אדם, אשר יש נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, להערים על המערכת. כל שאדם נדרש לעשות כדי לעקוף את המערכת המתוחכמת של הזיהוי הביומטרי הוא להדפיס אישור מעבר זהה לאישור שמנפיקה המערכת, ולמסור אותו לאנשי ביקורת הגבולות בלי שייבדק כלל באמצעות המערכת הביומטרית. מדובר בתופעה שמן הראוי שהרשויות המופקדות על נושא הזיהוי הביומטרי יתנו עליה את הדעת.

יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות ברף נמוך יחסית, לצד מאסר על תנאי והתחייבות.הערכים החברתיים שנפגעו הם פגיעה בסמכות המדינה להחליט מי יצא ויבוא בשעריה, הגנה על תקינותם של מסמכים רשמיים של המדינה וכיבוד צווים שיפוטיים. הפגיעה בערך המוגן היא ממשית. יש לתת את הדעת כי למעשי הנאשם קדם תכנון מוקדם, גם אם לא תכנון רב וכן את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה: רצונו להשתתף בתחרות ריקודים בחו"ל. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח.