(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת עפרה צ'רניאק): ערעור על החלטת רשמת ביהמ"ש מיום 8.6.2014 [ת"א 30847-12-13], שדחתה את עתירת המערער, תושב ואזרח צרפת, להורות על ביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של תובענת המשיב נגדו. שני הצדדים עוסקים בתחום האמנות. המשיב הגיש נגד המערער תביעה שעילתה בהפרת זכויות יוצרים, זכויות מוסרית ובפגיעה בפרטיות ובשם טוב, כאשר לפי הנטען ההפרות אירעו באינטרנט. בהחלטה נקבע כי למשיב "עילת תביעה טובה" וכי מתקיימת חלופות רלבטיות מתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (ובפרט חלופה 500(7)). כן נקבע כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה. מכאן הערעור. נפסק - עצם העובדה כי המערער, בבקשת הביטול, לא תמך את טיעוניו העובדתיים בתצהיר כדין, היא המצביעה שעל פניה גרסת התובע מגלה עילה ראויה לדיון. הימנעות המערער מלגלות בתצהיר את קו הגנתו היא כהימנעות מכוונת, המוסיפה משקל לעמדת המשיב. טענות המשיב בדבר הזיקה המהותית של התובענה לישראל, היותו אמן היוצר בארץ, תושב ואזרח הארץ, המנהל כאן את עסקיו ואשר נזקו העיקרי התרחש בארץ, לא קרסו בחקירה הנגדית באופן שטענתו בדבר זיקה זו מבוססת די צרכה מהפן העובדתי. נוכח אופיו של החלל האינטרנטי שתוצאתו הנזיקית של המעשה היא מידית באופן שדי לכאורה בקרות הנזק בישראל על-מנת להצמיח עילה למתן היתר המצאה לחו"ל. מקום שההפרות נעשו במרשתת וההפרה והנזק הן בגדר מופע צמוד וכאשר טענת המשיב שרוב יחסייהם וחילופי הדברים בין הצדדים התנהלו במייל, הרי בין כה וכה הזיקה לצרפת רופפת. בנסיבות בהן המערער משתמש במרשתת לעוולות, ככל ויוכחו, כנגד המשיב, הוא צריך היה לצפות שיהיה עליו לקבל על עצמו את עול השיפוט כאן, לפחות לכאורה. כללי הסמכות הופעלו על-ידי הרשמת באופן סביר ומתון ואין ההחלטה מגלה על פניה ובבדיקת החומר הרלוונטי, טעות ממשית הקוראת לתיקון. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות ההליך לטובת המשיב בסך של 30,000 ש"ח.