ת"א 30847-12-13 OLIVIER CIAPPA נ' שאול דדון

(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת שלומית יעקובוביץ): בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן במסגרת תביעת המשיב נגד המבקש, שעניינה בהפרה נטענת של זכויות יוצרים וזכויות מוסריות, לשון הרע ופגיעה בפרטיות, שבוצעו בעיקר באינטרנט. המבקש הוא אזרח ותושב צרפת ולפיכך, עם הגשת תביעתו, עתר המשיב להתיר את המצאת התביעה בצרפת. הבקשה נדחתה תחילה, אך ערר שהגיש המשיב התקבל [ע"ר 1189-01-14]. נפסק - תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת רשימה סגורה של עילות, אשר בהתקיים אחת מהן לפחות מוסמך ביהמ"ש להרחיב את יריעת השיפוט בדרך של מתן היתר להמצאת הזמנה לדין מחוץ לגבולות המדינה לנתבע הזר. למקרא כתב התביעה נהיר כי הפרת זכויות התובע נעשתה, לפי הנטען, בדרך של פרסומים באינטרנט. לפי הפסיקה הנוהגת פרסום מפר זכויות ברשת האינטרנט הוכר כמעשה שהתבצע "בכל מקום". אמנם פסיקה זו עסקה בסמכות שיפוט מקומית, אך דומה כי על דרך ההיקש וההקבלה מתחייבת החלתה אף ביחס לחלופות הרלוונטיות שבתקנה 500 ובמיוחד החלופה שעניינה בתובענה המבוססת "על מעשה או על מחדל בתחום המדינה". הפרסום באינטרנט מעצם טיבו וטבעו פורץ גבולות טריטוריאליים, חשוף לעיני כל משתמש באינטרנט ברחבי העולם בכל זמן נתון ומשכך אין עוד מקום לראיה מצמצמת התוחמת את המעשה למקום מושבו של המפר. המעשה המפר התבצע ומתבצע שעה שעה בכל מקום בו קיים חיבור לאינטרנט, לרבות בישראל. משכך, יש לקבוע כי תובענה המבוססת על פרסום מפר זכויות שנעשה באינטרנט באה בגדרה של תקנה 500(7) לתקנות וכל עוד לא הוסר הפרסום הרי התובענה אף באה בגדרה של תקנה 500(6)(צו מניעה לגבי דבר הנעשה בתחום המדינה). מערכת היחסים בין הצדדים יסודה לפי הנטען בהתקשרות באמצעות האינטרנט ודוא"ל. נטען כי הפרת ההתקשרות נעשתה בעיקר באינטרנט ובעיתונות הישראלית. דומה לפיכך כי אף מתקיימות החלופות שבתקנה 500(4)(סעד בגין הפרת חוזה שנעשה בתחום המדינה) ובתקנה 500(5)(תביעה על הפרת חוזה בתחום המדינה). המבקש לא השכיל להוכיח כי מירב הזיקות נוטות באופן מובהק לפורום הזר - בית המשפט בצרפת. הזיקות לצרפת אינן נוטות באופן משמעותי ומובהק לביהמ"ש הזר ואין בהן כדי לאיין את היתרון הראשוני המוענק לתובע שפנה לביהמ"ש המוסמך. בעידן הגלובלי, שהאינטרנט הינה אחד מביטוייו הבולטים, אין עוד מקום לגישה לפיה "הולך התובע אחר הנתבע". בעולם של "כפר אחד גדול" ציפייתו הסבירה של צד, המצוי בקשר עסקי או אחר עם אדם המתגורר בארץ זרה, צריכה להביא בחשבון את האפשרות שייתבע לדין על-ידי אותו אחר במקום מושבו של האחר, קל וחומר בכל הנוגע לשימוש ברשת האינטרנט. מדיניות משפטית וחברתית ראויה מחייבת קביעה כי כל משתמש באינטרנט צריך לצפות כי ייתבע לדין בכל אחת מארצות העולם בהן קיימת נגישות לרשת בגין שימוש הנעשה בה העולה כדי מעשה עוולה, לרבות ובמיוחד במקום מושבו של הנתבע. הבקשה נדחתה. היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט שניתן יעמוד על כנו.