ה"ת 39090-12-14 ערן ורד נ' משטרת ישראל / תחנת לב ת"א

(החלטה, שלום ת"א, השופט עידו דרויאן): בקשת המבקש לקבל חזרה מחשבים וחומר מחשב שנתפס. המבקש מפיץ באינטרנט, בעיקר בפייסבוק, דברי גינוי נגד שוטרים והמשטרה, לרבות צילומים של שוטרים מסוימים הנקובים בשמותיהם. נפסק -

אפשר כי מעשי המבקש מהווים איום על אותם שוטרים וכי הם עלולים לפגוע ביכולת אותם שוטרים למלא את תפקידם. עם זאת, אין מדובר בהסתה לפגיעה פיסית בשוטרים או במשפחותיהם, אלא באופן מפורש מדובר בקריאה ל"לפעולות אזרחיות נגד משטרת ישראל". על הרשויות להלך על התפר הדק שבין הצורך לשמור על השירות הציבורי ויכולתו למלא את תפקידו, לבין חופש הביטוי ובכלל זה חופש הביקורת של האזרח על שירות זה. אמירותיו הכתובות של המבקש מקוממות, קשות ובוטות, אך קשה לראות בהן פגיעה ממשית ביכולת השירות הציבורי ובכלל זה המשטרה למלא תפקידו. גם אם תפיסת המחשבים היתה מוצדקת, דומה כי המשך ההחזקה אינו נדרש.

מדובר בעבירות המתבצעות על דרך התגלותן החיצונית בפרסום. כך לגבי איומים, כך לגבי העלבת עובד ציבור וכך גם לגבי חשש לשיבוש מהלכי חקירה. כיוון שכך, תפיסתו של מחשב שבו המבקש מפקיד את צפונותיו ומחשבותיו ככל אחד מאיתנו, והמשך ההחזקה במחשב כזה, פוגעים בצורה בלתי מידתית בחירות הביטוי והמחשבה ומסכנים גם את חופש ההפגנה ואת חופש הביקורת. ביהמ"ש אינו מקל ראש בעבירות מסוג זה, אך הוכחתן אינה מצריכה ואינה מצדיקה את המשך החזקת המחשבים. מנגד, התרת חיטוט של המשטרה בחומר מחשב כה רב היקף משמעה הפשטת האזרח מכל זכות רלבנטית, שלא לצורך המצדיק אמצעי חמור זה. יש להשיב את המחשבים לידי המבקש.