ת"א 16170-03-11 אהרן דומב נ' אלדד יניב ואח'

(פסק-דין, שלום י-ם, השופטת תמר בר-אשר צבן): התובע טוען כי ספרון שכותרתו "השמאל הלאומי", שהנתבעים 1-2 חיברו ופרסמו ושהנתבע 3 היה שותף להפצתו באמצעות האינטרנט, כולל דברים המהווים לשון הרע עליו ועוולות נוספות. נפסק -

הספרון נשוא התביעה פורסם ברבים ותוכנו אף פורסם באתרי אינטרנט. מדובר בפרסום פוליטי מובהק, ובו משנתם של המחברים בסוגיות רבות, פוליטיות וחברתיות. הפרק הרלבנטי הוא זה העוסק ב"מפעל ההתנחלויות". בין היתר, טען התובע כי לנוכח פרסום הכולל מידע המתייחס אל צנעת חייו האישיים, על הנתבעים לפצותו בשל הפגיעה בפרטיותו. עשויים להיות מקרים שבהם פרסום לשון הרע יהווה גם פגיעה בפרטיות. אולם, אין בפרסום הנדון דבר וחצי דבר המתייחס אל צנעת חייו של התובע או אל פרטיותו. אין במקום עבודה משום עניין אישי אינטימי המוגן בחוק הגנת הפרטיות. אין בפרסום דבר המתייחס לתובע באופן אישי ואין בו דבר העוסק בחייו או בצנעת חייו.

הפרסום עצמו, כמכלול ומבחינת כל היגד בנפרד, אינו מהווה לשון הרע. הפרסום אינו מתייחס לתובע באופן אישי, אלא הוא נזכר רק בכינויו "דומפה". סגנון הכתיבה מצביע על כך שאין מדובר בקביעת עובדות. המסקנה היא כי הספרון אינו מהווה פרסום שיש בו משום לשון הרע. הפרסום אף זוכה להגנות הקבועות בדין, כאשר עיקרון חופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב, אם בכלל נפגע. הפרסום מתייחס לציבור ולכן אינו בר-תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע. הפרסום מהווה הבעת דעה בתום-לב בעניין ציבורי. התביעה נדחתה.