ת"א 56758-11-11 קראופוליס בע"מ ואח' נ' זילברמן ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יהודה פרגו): תביעות הדדיות שאוחדו למסגרת אחת, שעניינן בתוכנה למכירת כרטיסים למופעים שפותחה על-ידי קראופוליס ובעליה אוויזרט (התובעים). אוויזרט ומנכ"ל החברה הציגו בפני הנתבעים מצגים לפיהם הבטיחו לספק תוכנה ייחודית המאפשרת למכור כרטיסים למופעים ולהביא ארצה אמנים וזמרים בעלי שם. לאור המצגים החליטו הנתבעים להתקשר עם אוויזרט בהסכם רישיון לשימוש בתוכנה לתקופה של שלוש שנים ובהסכם שותפות. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון ואוויזרט הודיע על ביטול ההסכמים. בתביעותיהם עתרו התובעים שביהמ"ש יורה לנתבעים להימנע משימוש בסודותיה המסחריים של החברה, ישית עליהם פיצוי עקב הפרת זכיותיהם הקנייניות ועקב הפרת ההסכמים והעוולות שביצעו נגדם ויורה להם להימנע מהפצת מידע שקרי על אודותיהם. הנתבעים דחו את הטענות והגישו תביעה שכנגד בה עתרו להשיב להם את הסכומים שהועברו לתובעת וכן פיצוי בגין פגיעה בשמם הטוב על-ידי התובעים. נפסק - יש לדחות את התביעות. בתביעה הראשונה לא הוכח שהנתבעים הפרו את הזכויות הקנייניות של התובעים. לא הוכח שהנתבעים העתיקו את תוכנת התובעת קראופוליס או עשו שימוש כלשהו ברכיב ייחודי שלה, ולתוכנת טופטיקטס בה הנתבעים עשו שימוש לאחר כישלון תוכנת התובעים אין כל קשר לתוכנת התובעת. אין לקבל את התביעה השנייה כיוון שלא הייתה כל הפרה של ההסכמים מצד הנתבעים, ולמעשה התובעים הם אלה שהציגו מצג שווא. ההסכמים בין הצדדים היו על בסיס המצגים של פול אוויזרט בדבר יכולתו להביא ארצה אמנים בעלי שם ועל בסיס דבריו כי ברשותם תוכנה ייחודית למכירת כרטיסים. כאשר התוכנה לא הוכיחה את עצמה ועת ולא עלה בידי פול אוויזרט להביא ארצה אמנים יידועי שם, קרסו האמון ושיתוף הפעולה עד שלב בו הבינו הצדדים כי אינם יכולים עוד לעבוד יחד. כל אחד מן הצדדים היה מעוניין לסיים את הקשר בעמדה אשר בה ייחשב הצד השני כמפר ההסכמים, ובשלב זה אף פנה הנתבע זילברמן לחפש אופציות אחרות. מכאן ששני הצדדים תרמו למעשה את חלקם לתוצאה של ביטול ההסכמים, ואין חשיבות מי מהם שלח את ההודעה הפורמלית. גם אם לא עלה בידי התובעים עד היום להתקשר בישראל בהסכם רישיון עם מאן דהוא אין הדבר קשור לנתבעים, ולא הוכח שהם הפיצו  על אודות התובעים מידע שקרי. כפועל יוצא אין התובעים זכאים להשלמת תשלום דמי הרישיון. יש לדחות אף את התביעה שכנגד. התובעים שכנגד אינם זכאים להשבת הסכומים שכן במשך חמישה חודשים עשו שימוש בתוכנה הגם שהיו בה תקלות, ובתקופה זו אף נמכרו כרטיסים למופע באמצעותה, ואף לא הוכחה כל פגיעה בשמם ובמוניטין שלהם.