(הכרעת-דין, שלום ת"א, השופט דניאל בארי): התביעה מייחסת לנאשם 2 אישומים. ביחס לאישום הראשון נטען כי לאחר שסיים הנאשם את עבודתו כטכנאי מחשבים במכללת "אפקה", הוא חדר למחשבי המכללה במספר הזדמנויות באמצעות תוכנת חיבור מרחוק בשם Logmein, שהתקין לצורך העתקת קבצים ממחשבי המכללה. ביחס לאישום השני, נטען כי הנאשם התקין במחשבי המתלוננת, עמה היה לו קשר אינטימי בעבר, את תוכנת Logmein וכן תוכנה להפעלת מצלמת הרשת, לשם צפייה במתלוננת במצבים אינטימיים. הנאשם אף חדר למחשב המתלוננת והעתיק קבצים המתעדים אותה במצבים אינטינמיים. הראיות בתיק הן נסיבתיות ברובן. התביעה סברה כי הן מובילות למסקנה אחת לפיה ביצע הנאשם את המיוחס לו. מנגד, הסניגור סבר כי אותן ראיות עשויות להוביל למסקנות אחרות. נפסק -
הנאשם הותיר רושם בלתי אמין והתנהג כמי שיש לו מה להסתיר. הנאשם עבד במכללה וידע סיסמאות ושמות משתמשים במקום. הוא הודה שהתקין תוכנת Logmein בניגוד למקובל במכללה ועשה בתוכנה שימוש גם לאחר סיום עבודתו כדי להיכנס למחשב שבעבר שימש אותו. הנאשם הודה בחקירתו שמשך חומרים בהם תמונות אינטימיות של המתלוננת מבלי שביקש בכל פעם אישור ממנה. יש לדחות את טענת הנאשם לאישור מכללא. הנאשם לא גרם לנזק ולא השתמש בחומרים שברשותו למטרות לא כשרות. המניע לביצוע המעשים לא ברור. מדובר ככל הנראה במציצנות ובסקרנות. הראיות הנסיבתיות מצביעות באופן ברור וחד משמעי לכיוון הנאשם כמי שביצע את המיוחס לו באישומים. הנאשם הורשע, ביחס לאישום הראשון, בעבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין וגניבה בידי מורשה. ביחס לאישום השני, הנאשם הורשע בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה, פגיעה בפרטיות והדחה בחקירה.
עדכון: ערעור שהגיש הנאשם נדחה בהסכמה ביום 6.7.2015 [ע"פ 32565-04-14].