(פסק-דין, שלום ת"א, השופט משה סובל-שלום): תביעה כספית לתשלום בגין שירותי תוכנה ורישיונות שהעניקה התובעת לנתבעת וכן בגין שירותי תחזוקה שהתחייבה הנתבעת לרכוש מהתובעת. הנתבעת היא חברה העוסקת במכירת כרטיסים לאירועים והתובעת היא חברה העוסקת בתחום התוכנה. בין הצדדים נקשר הסכם במסגרתו התובעת התירה לנתבעת לעשות שימוש בתוכנה, לאחר שהתובעת ערכה התאמות בתוכנה לצרכי הנתבעת. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם התוכנה הייתה מוכנה עד למועד שנקבע בהסכם. נפסק -

המחלוקת עוסקת במוצר מסוג תוכנה. אין עסקינן במוצר מוחשי שהיה אמור לעבור מיד ליד, אלא במתן אפשרות לעשות שימוש בתוכנה. התוכנה נשוא המחלוקת לא פותחה במיוחד עבור הנתבעת, אלא המדובר במוצר מדף של התובעת שהאחרונה נדרשה להתאימו לצורכי הנתבעת. התמורה הקבועה בהסכם הינה בעד מתן הרישיון בתוכנה ובעד התאמתה כאמור. לעניין המועד בו התוכנה הייתה מוכנה, כל עדי התובעת העידו שהתוכנה הייתה מוכנה לשימוש (לאחר ההתאמות) עובר למועד הקבוע בהסכם. העדויות תומכות בטענה כי התובעת התאימה את התוכנה לדרישות הנתבעת וכי עמדה בלוח הזמנים שנקבע בהסכם. גרסה זו לא נסתרה.

אין חולק שהנתבעת לא העמידה "מוצרי צד שלישי" לטובת התקנת התוכנה. התקנת התוכנה בנסיבות דנן, בשרת ששכרה התובעת, עונה על הגדרת "התקן אחסון משני אחר" הקבועה בהסכם. אין לנתבעת אלא להלין על עצמה שלא פעלה בהתאם להוראות ההסכם בעניין מיקום התקנת התוכנה והיא לא יכולה לבוא בטענות לתובעת לאחר שהפרה את הוראות ההסכם בעצמה. התוכנה הותקנה בשרתי התובעת והנתבעת יכולה הייתה לעשות בה שימוש ובכך קיימה התובעת את התחייבויותיה לפי ההסכם. יש לקבל את חלקה המרכזי של התביעה ורק הדרישה לתשלום עבור עלות תחזוקה שנתית נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת 462,000 ש"ח והוצאות בסך 15,000 ש"ח.